1. [תנ] נוטה ללבן (ההפך: כֵּהה, חשוּך): ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים (איוב לז 21)
2. [עח] בּרוּר, נָהיר, מוּבן יפה, לא מעורפל (ההפך: מעורפל, סתוּם): הדברים בהירים וצלולים; מכתב בהיר; לשון בהירה
3. [יב] נקי, צלול ושקוּף, זך, צח, שאין בו חלקים רוחפים, עשן או צבע: שיהיה בהיר... כמו האוויר המלוּטש והזך והמים הזכים (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] זכוכית אופטית בעלת מקדם שבירה קטן: עדשות משקפיים בהירות (תנו דעתכם על ההבדל בין בָּהִיר לבין בָּעִיר)
אנגלית: bright; pale