1. [תמ] דחוּף ביותר, נחפז: זמנו בהוּל (פסחים עב:); לא תהיה בהול בתפילתךָ (ספרות ימי הביניים)
2. [תמ] חרֵד, דואג: אדם בהול על מתו (שבת מג:); אדם בהול על ממונו (פסחים יא:)
3. [יב] מבוהל, יָרֵא, נִפחד: בהוּלים וסעוּרים (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] (בצבא) דחוף ביותר, מידת הדחיפות הניתנת לשדרים מבצעיים בעלי חשיבות עליונה: נמסרה הודעה בהוּלה למִפקדה
אנגלית: urgent; anxious
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה