1. [תנ] שָׂריד, חתיכה קטנה של משהו, שארית חסרת ערך, קָצֶה, מופיע בעיקר בסמיכות: יציל... שתי כרָעַייִם או בְדַל-אֹזֶן (עמוס ג, 12): בּדַל סיגַריה, שארית הסיגריה שלאחר העישוּן; סביב השליט תפחה בועה מרופדת היטב שלא אפשרה לקלוט אפילו בדל מציאות 2. [עח] (בהשאלה) שמץ, משהו, קוּרטוב, קצת: בשִׂפתי המונה ליזה מופיע בדל חיוּך אנגלית: remnant, a small piece
1. פס צר התפור בין קונטרסים לחיבור מפות מקופלות או חומר בעל נפח 2. קטע קצר של קו תמסורת, המנותק או מקוצר בקצה הרחוק, מחובר במקביל לקו התמסורת אנגלית: stub
פּורש, מתבּודד, מתבּדל, נבדל, בודד: כל הקורא קריאת שמע מזיקים בדלים הימנו (ברכות ה, א); וזה מזה בארצותם בדלים (מלשון הפיוט); אל תהיה בדֵל מן הבריות אנגלית: retiring, quit
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה