בדיקה פירוש

1. [תמ] ביקורת, חיפּוּשׂ זהיר, בחינה, בחינת פריט נתונים או אות סימון כדי לוודא את קיומו של מצב מסוים :
שאור הנר יפה לבדיקה (פסחים ח.); כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה (פסחים ב)
2. [עח] גביית עדוּת לפני העמדה לדין, חקירה: יושב ראש הוועדה עוסק בבדיקת העובדות
3. [תמ] בֵּירור שאלה בפעולות קיום מצוות עשֵׂה או לא תעשֶׂה. בדיקת חמץ, בדיקת כשרותם של עדים ועוד: בדיקת חמץ (פסחים ד:)
4. [עח] בחינת פריטים או חומר שהתקבל והתאמתם להזמנה, לתֶקן או למִפרט: החומר אושר לשימוש לאחר בדיקה
5. [עח] בחינה של עובדות או אירועים. כל נהלי הביקורת הם תהליך ביצוע של בדיקו (ראו גם: ניסוי)
אנגלית: test, examination

***