1. [יב] אישון, העיגוּל שבמֶרכַּז קַשתית העַיִן: וכיסה בעיניו על בבותיו ועל עיניו (מלשון הפיוט);
2. [תנ] מָשָל לדָבָר יָקָר ביותֵר, בביטוּי: בּבַת העַיִן: הנוגע בכם נוגע בּבבַת עינו (זכריה ב, 12); בִּתו היא בּבַת עֵינו. (השימוש במילה 'בבה' ללא הצירוף 'בבת עין' אינו מקובל)