1. [תנ] סוּג של עצי ושל שׂיחים שלהם עלים דקים ותִפרָחות בּצִבעֵי לָבָן וּוָרוד הגדֵלים בִּמלֵחות, בּאפיקי נחלים, בַּמִדבָּר וליד מקורות מַיִם. האשל עץ גבוה ומֵצל ובתקופת המקרא שימש מקום משפט ועצרת: ושאוּל יושב בגבעה תחת האשל... וכל עבדיו ניצבים עליו (שמואל א' כב 6)
2. [תמ] (בהשאלה) כּינוּי ללמדן וגדול בתורה: אשלֵי דיינין (ירושלמי בבא מציעא ח, א)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
1">
טעות \ הערה