1. [תנ] פֶּתַח או צינור ליציאת העשן: וכעשן מארובה (הושע יג 3); מארובת הגג יוצא עשן רב
2. [תמ] חור בַּתִקרה לכניסת אור, שׂבכה: מַשילין פֵּרות דרך הארובה (ביצה ה, א)
3. [תנ] שֶקַע מִתַחַת לגג המשמש מושב ליונים; גרסה אחרת - פתח לשובך או אף השובך עצמו: כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם (ישעיה ס 8)
4. (בהשאלה) פתח בַּשָמַיִם שדרכו יורדים הגשמים: "הנה ה' עֹשֶׂה ארֻבּוֹת בשָמַים" (מלכים ב ז, 2) (תנו דעתכם על ההבדל בין ארוּבּה לבין ערוּבּה)
אנגלית: chimney; orifice
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה