1. [תנ] מַחסַן תבוּאה, מַמגוּרה; בניין מקורה לאחסון דגן או כל תוצרת חקלאית אחרת: וְיִמָלְאוּ אסָמֶיךָ שָׂבָע (משלי ג 10); מלאו אסמינו בר. בתקופת המקרא מחסני התבואה היו חדרים שיועדו לכך. האסם הרגיל היה עגול ופֶתח לאִוורור בגגו
אנגלית: barn
.
2. [עח] בניין גדול לשיכון רכב כבד, ציוד חקלאי, שמירת רהיטים וחפצים גדולים וכבדים וכדומה:
מידי פעם נפער היער וחשף אסמים עם גגות צפחה
אנגלית: granary
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה