מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "דברי חכמים כַּדָרבונות וכמַשׂמרות נטועים בעלי אסֻפּוֹת" (קוֹהלת יב, 11), ונחלקו המפרשים האם היא מתארת את "החכמים" או את "המַשׂמרות" (מסמרים), ולפי זה פירושיה האפשריים:
1. לקט, כּינוּס (של דברי תורה, חוכמה וכד')
2. אנשי הסנהדרין שנאספו בידי מֹשה: "אסֻפָּה לי שבעים איש מזקני ישׂראל" (במדבר יא, 16)
3. ראשו הרחב של המסמר או של הדָרבן, המאפשר להדריך את הבהמה