אמיתי פירוש

1.[יב] דבר של אמת, נכון, מתאים לאמת:
ההשגות האמיתִיות (ספרות ימי הביניים); משפט אמיתי; הסרט מבוסס על מקרה אמיתי
2. [יב] מַמשי (ההפך: נדמה): אמיתיים או מסופקים (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] מתאשר על-ידי ניסוי או תצפיות לאחר מכן: השערה אמיתית שהוכחה בניסוי שערכנו
4. [עח] ללא הונאה; לא מזויף, נאמן (בלועזית: אותֶנטי): ציור אמיתי של רמברנט
5. [עח] (בסטטיסטיקה) מבוסס על אוכלוסייה, ולא על מדגם: תוצאות אמיתיות של הבחירות
6. [עח] אומר אמת או נכון לומר את האמת: עֵד אמיתי
7. [עח] מתייחס לנקודה קבועה בארץ (כגון הצפון האמיתי) או בחלל (ההפך: יַחסי, המתייחס לנקודה נעה)
8. [עח] מתייחס לחומר, למצב או לפעולה ממשיים או מבצעיים, בניגוד למצב או לפעולה בשעת תרגיל או אימונים (כגון נתונים אמיתיים, אזעקה אמיתית)

***