אישה פירוש

1. הנקבה שבבני אדם (בגיל הבגרות):
לזאת יקָרא אִשה (בראשית ב, 3); בתערוכה הוא עמד נפעם מול ציור גדול של אישה כורעת; הייתה לו אישה גבוהה וגבעולית
2. (בזיקה לאיש) בת הזוג בנישואים: ותשאר האִשה משני ילדיה ומאישהּ (רות א, 5); אישה מספרת עם בעלה (ברכות ג.); התייר בא ארצה במיוחד כדי למצוא אישה
3. כל אחת: ושאלה אישה משכנתה (שמות נ, 23)
4. (בסמיכות) השם בא להורות על תכונה (אשת חן, אשת מדנים וכדומה): אשת חַיִל עטֶרֶת בעלה (משלי יב, 4)
5. (בהשאלה) כינוי לגבר חלש, מוג לב: נשתה גבורתם היו לנָשִים (ירמיה נא, 30)
6. הנקבה בבעלי החיים: שבעה שבעה איש ואִשְתוֹ (בראשית ז, 2)
אנגלית: woman, wife

***

חורשה - בייחוד של קָנים:
אין מציתין את האור באישת קנים (ירושלמי שביעית ד, ד)
אנגלית: small forest

***

קורבן אש הנמנה עם קודשי הקודשים, שהיה מוקטר על גבי המזבח ונשרף כליל:
רֵיחַ ניחוֹחַ אִשֶה לה' הוא (שמות כט, 18); וטעונה (העולָה) הֶפשט וניתוח וכליל לאִשים (זבחים ה, ד)
אנגלית: sacrifice

***