איל פירוש

1. הזָכר בַּכּבשׂים:
איל אַחַר נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב, 13)
2. (בּהשאלה) כּינוּי לאדירים ולמנהיגים, רֹאש, חשוּב, תקיף: נבהלו אלופי אדום אֵילי מואב יאחזמו רעד (שמות טו, 15) ומכאן כינוי לבעלי כוח פיננסי או פוליטי כגון: איל הון, איל תקשורת וכדומה
3. עמוּד התומך בּקיר, מזוּזה של דֶלת: איל הפתח שתיִם אמות (יחזקאל מא, 3)
4. עמוּד או מזוזה עגולה בפתחו של בניין או זיז הבולט מקיר בניין לקישוט, כאמור בפסוק: "הָאַיִל מזוּזוֹת חמִשִית" (מלכים א ו, 31)
(תנו דַעתְכם לַהֶבדל בֵּין אַיִל וּבֵין אַיָיל)

***

שורש של הערכים אַייל, אַיילונית, אַיִל

***

***

***