"רַבֵּינוּ בּחַיֵי" בפירושו לתורה (מלפני כ-800 שנה) מזהה את אבני החושן וכן מרחיב בתיאור סגולותיהן ומצביע על הקשר שבין צבעה וסגולתה של כל אחת מן האבנים לבין השבט ששמו נחרת עליה. להלן מִקצת מדבריו (ובסוגריים ליד השם מובא השם המשמש בענף אבני החן בארץ):אחלמה (אמטיסט) - נכתב עליה "גד". נקראת "קריסטל". סגולתה: מחזקת את הלב שלא יֵרַך במלחמה, ולכן נקראת אחלמה, לשון חיזוק: "ותַחלימֵני והַחיֵיני" (ישעיה לח, 16)