1. [יב] שלֵמוּת שאֵינהּ ניתֶנת להפרָדה, רציפוּת, סגולת דבר שהוא אחד, כגון: אַחדוּת האלוהים: אין סוף לאַחדוּתו (ספרות ימי הביניים)
2. [יב] שיתוּף מָלֵא, הסכָּמה כּללית בּדעות או בִּפעוּלות: כי מצד האַחדוּת אשר בהם אמרו לבער הרע מקרב ישראל (ספרות ימי הביניים); חבר השופטים הגיע לאַחדוּת דֵעים; הנואם קורא תיגר על הססמה הפשטנית הקורית לאחדות
3. [עח] הֵיעָדֵר שוני: אַחדוּת הלבוש בצבא
אנגלית: unification