חֵלק של קָרבַּן המִנחה, הקומץ שנקמץ ממנה שהוּקטר בידי הכּוהן יחד עם הלְבוֹנָה שהוקטרה עם סילוק לחם הפנים בסוף השבוע, שהקטרתם היא זיכרון המנחה כולה (או לחם הפנים כולו) ובה נזכר בעל המנחה לטובה ולנחת רוח (לפני ה'), כאמור בפסוק: "והרים הכֹהן מן המנחה את אזכָּרָתָה" (ויקרא ב, 9), וכן בפסוק: "ונתת על המערכת לבֹנה זכּה והיתה לַלחם לאזכּרה אִשֶׁה לה'" (ויקרא כד, 7) (ראה גם:
קרבן)