אות פירוש

1. [תנ] סימן, תו:
ויָשם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו (בראשית ד, 15)
2. [תנ] דוּגמה ומופת, הוכחה: והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך (שמות יג, 9)
3. [תנ] פּלא, נס: ואת המטה... אשר תעשה בו את האותות (שמות ד, 17)
4. [עח] עיטור צבאי, כגון מֵדַליה וכד'
5. [עח] סימן מוסכם למסירת הודעה: אות מורס (תן דעתך שהצורות אותי, אותו וכו' הן צורות הנטייה של אֶת)
6. דופק חשמלי או אופטי המועבר בתקשורת ויכול לייצג סיביות של מידע או של בקרה
7. (בתקשורת) הפלט של מעגל המשמש לפקח ו/או לתזמן פעולות מחשב שונות
אנגלית: signal

***

1. (בדקדוק) סימן של כּתָב, כל אחד מסימני האָלֶ"ף-בֵּי"ת:
כתב אות אחת גדולה (תוספתא שבת יא, ט); לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותִיות שבתורה (קידושין ל); אותִיות דפוס. על פי רוב האותיות מייצגות עיצורים
2. סימן מכל סוג או צורה. למשל: ציור, קול, אירוע שמתרחש באופן פתאומי, ומשמעותו - שימו לב, משהו מיוחד קורה
אנגלית: letter

***

שורש של הערכים אות, אִיוּת, איתוּת, מאוּיָת, מאותֵת, מאַיית, נָאות, נֵיאות

***