מציאוּת נִסית בַּחושֶן שלבש הכוהן הגדול על חזהו, כאמור בפסוק: "ונתת אל חֹשן המשפט את האוּרים ואת התֻמים" (שמות כח, 30).(ג0.56) כּתָב של השֵם המפורש היה נתון בתוך כפלי החושן, ומכוחו היו אותיות החושן מאירות בזו אחר זו, וכך ניתנה תשובה לשואלים. לשם כך נחרטו על אבני החושן כל אותיות הא"ב. משמעוּת השם "אוּרים ותוּמים": הדברים מתפרשים ("אורים") ומתאמתים ("תומים"). רק הכוהן הגדול היה שואל ב"אוּרים ותוּמים", וזאת רק בעת שלבש את כל שמונת בגדיו. את ה"אוּרים ותוּמים" היו שואלים שאלות בענייני ציבור, שחשיבותם ראשונה במעלה, כגון: יציאה למלחמה, חלוקת ארץ ישׂראל לשבטים בימי יהושוע, ענייני מלך ואב בית דין. כן שאלו בּ"אוּרים ותוּמים" על עוּבדות הנעלמות מבית דין הדן בדיני ממונות, אך מעולם לא שאלו בהם הוראות בהלכה. תשובות ה"אוּרים ותוּמים" הן החלטיות ובלתי משתנות. ה"אוּרים ותוּמים" לא שימשו אחרי תקופת בית ראשון אוֹרֵךְ [פ'] נהיה ארוך, כאמור בפסוק: "ויהי כּי אָרְכוּ לוֹ שם הַיָּמִים" (בראשית כו, 8)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה