עשׂב בר הדומה לצנון שעליו נאכלים, כאמור בפסוק: "ויֵצֵא ללַקֵט אֹרֹת" (מלכים ב' ד, 39).(ג0.56) שמו של העשׂב בא לו מנטיית עליו אל השֶמֶש. ובתלמוד מפרשים: "על שום שמאירות את העיניים" (באכילתן או בהעברה אל העיניים). ישנם המזהים אותו עם חֶלמִית וישנם עם גַרגיר שהוא בן חרדל ממשפחת המַצליבים