1. [תמ] אָבֵל עד לקבורת המת: אונן טובל ואוכל את פסחו לערב (פסחים ח, ח); מה מעשר אסור לאונן אף ביכורים אסור (גם: אונָן)
2. [יב] עצוב, נוּגֶה: ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן (רמב"ם הלכות דעות א, ד) (תנו דעתכם שהצורה אונן היא גם עבר של
מאונֵן)
אנגלית: mourner
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה