1. [תמ] מושב לרכיבה על בּהֵמה: יוצא חמור באוכף שלו בזמן שקשור בו לחממו (תוספתא שבת ה, א)
2. [עח] מושב של אופַניים וכד'
3. [עח] שֶקע דמוי אוכף בּאֵזור הרָרי, שיורדים ממנוּ גֵאָיות לשֶטח עמוק יותר
4. [עח] אבזר או מבנה דמויי אוכף, המשמשים לחיבור או לתמיכה, כגון אבזר המותקן בהיקף צינור כשאין מקום לחיבור ישיר
אנגלית: saddle; ridge
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה