1. לועס את המזון וּבולעוֹ: "מכל עץ הגן אָכֹל תֹאכֵל" (בראשית ב, 16)
2. (בהשאלה) מכַלֶה, משמיד, בדרך-כלל על-ידי אֵש או חֶרֶב: "לכן כֶּאכֹל קש לְשון אֵש" (ישעיה ה, 24), "...מאשר אָכְלָה החֶרֶב" (שמואל ב' יח, 8), ארץ אוכלת יושביה (במדבר יג, 22); האש אוכלת את כל הנקרֶה בדרכה
3. (בהשאלה) מֵציק ל-, גורם צער: "הָייתִי בַּיוֹם אכָלָנִי חֹרֵב" (בראשית לא, 40)
4. (בהשאלה) (עָש) מפורֵר, מַשחית: "כי כַּבגד יאֹכלֵם עָש" (ישעיה נא, 8)
אנגלית: eat
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה