1. הגדת עתידות וגילוי נסתרות על-ידי כשפים, הגורמים להעלאת רוחו של מת ולהשמעת קולו בתשובה לשאלות המוּפנות אליו, כאמור בפסוק: "ועשָׂה אוב וידעוני" (דברי הימים ב' לג, 6). הרמב"ם רואה באוב אחיזת עיניים. התורה אוסרת לחלוטין פעילות זאת, ועונשם של העושֶׂה או של הפונה אליו חמוּר
2. הקוסם או המכשף העושׂה את מעשׂה האוב, כאמור בפסוק: "ושואל אוב וידעוני" (דברים יח, 11)
3. קול צפצוף הקוסם המדבר מבטנו, בדומה לקול המת, כאמור בפסוק: "והיה כאוב מארץ קולך" (ישעיה כט, 7)
4. רוח המת העולה על-ידי מעשׂה האוב, כאמור בפסוק: "והיה כְּאוֹב מארץ קוֹלֵך ומעפר אמרתך" (ישעיהו כט, 4)