1. [תנ] גַרגְרי עפר זעירים וקלים הנישׂאים בּאוויר: משפעת סוסיו יכסך אבקם (יחזקאל כו, 10); לא ייכנס להר הבית לא במקלו... ואבק שעל רגליו (ברכות ט, ה); ועננוהו וכיסוהו אבקים (מלשון הפיוט) 2. [יב] אבקה, שַחק דק של חומרים שונים 3. [תמ] כּינוּי לדָבר מוּעט, מַשהוּ, מִקצת, כּגון בַּבּיטוּי: אבַק ריבּית: לא יישא אדם וייתן בהלוואתו של חברו מפני אבק ריבית (תוספתא עבודה זרה א, יא) 4. [עח] אחד ממִקטעי הקרקע בעל שטח פנים גדול משל החול אנגלית: dust
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה