1. מִשקע סידָני בתחתית כלי שמרתיחים בו מים (גם: אֶבֶן דוּד)
2. משקע של חומר אבני המצטבר על-פני השיניים, בעיקר על השיניים הקרובות לבלוטת הרוק (גם: אֶבֶן שִינַיים)
3. ריכוז לא נורמלי של מלחי מינרלים, הנוצר במקומות אגירה של נוזלים בגוף (בלועזית: קלקולוס)
4. חרס צהבהב (ולעתים אפור ואדום) הנצרף בחום של אלף מאתיים מעלות צלזיוס, ובעת צריפתו מתחוללים בו תהליכי התכה והזדגגות הגורמים להקשחתו ולאטימתו. מקורו בסין לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנים. הובא לאירופה ונקלט שם
lime, scale
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה