1. [יב] עונת השנה שלפני הקַיִץ, נמשכת כשלושה חודשים; בחצי כדור הארץ הצפוני, בין החודשים מארס למאי: ימי ניסן ואייר וסיוון - זמן האביב (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] (בּהשאלה) ימי הנעוּרים, עלוּמים, כגון בביטוי בַּאביב ימיו
3. [תנ] מילה המציינת מצב של גרגרי תבואה, תבוּאה ירוּקה עדיין, לפני גמר הבשלתהּ: כי השעורה אביב והפשתה גבעול (שמות ט, 31); אם עשבים ואם אביב (כלאיים ה, ז); כוח תֵת באביבים רבים (מלשון הפיוט)
4. [תנ] שמו המקורי של חודש ניסן, הוא החודש הראשון לפי הלוח העברי: היום אתם יוצאים בחודש האביב (שמות יג, 4)
5. [יב] זמן הבשלת התבואה: שאין ניסן קרוי אביב אלא על-פי בישול התבואה (רש"י סנהדרין, נג) (ראו:
אביבים)
אנגלית: spring
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה