1. [תמ] שנעלם מֵעיני הבּעָלים: מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם (בבא מציעא כב); שֵׂיות אבודות (מלשון הפיוט)
2. [עח] שאֵין לו תַקנה, חסַר תקווה: זה מקרה אבוד, אי-אפשר לתקן את המצב
3. [תמ] מקוּלקל, פּגוּם: המפקיד פֵּרות אצל חברו, אפילו הן אבודין לא ייגע בהן (בבא מציעא ג, ו)
4. [תמ] תועה, אוּמלל: באיזו דרך הלכו האבודים (פסיקא רבתי כט); מאז האסון הוא נראֶה אבוּד
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה