תחרות פירוש

תחרוּת סבירה מִבּחינת האינטֵרֵסים של המתחרים ושל הציבּוּר, שאינה כּרוּכה במעשׂים נגד טובת הציבּוּר:
התחרות הייתה הוגנת והטוב מבין השניים זכה

***

או תַחרוּת רֵעים תחרות שאינה לשֵם זכייה בגביע או לקביעת מקומו של המִתחרֶה או לקבועה בדרגתו או לעלייה בסולם הליגה:
שׂמחנו על ניצחון קבוצתנו אף שהמשׂחק היה תחרות ידידותית בלבד

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

1. [תמ] התנצחוּת, התחרוּת:
ספרי מינין שמטילין איבה ותחרות ומחלוקות בין ישראל לאביהן שבשמים (ירושלמי, שבת טו ג); לא תחרות ולא מַצוּת (מלשון הפיוט); התחרות שביניהם הייתה כה עמוקה שכבר לא יכלו לוותר עליה; התחרות בין הנערים הייתה ידידותית
2. [עח] הִתאַמצוּת להקדים אחֵרים בּספּורט או במִסחָר או בהֶישֵׂגים שונים: הספורטאי התאמן שעות כדי לנצח בתחרות; הנערה זכתה במקום הראשון בתחרות הריצה
3. [עח] מאמץ של שני צדדים לקבל משהו מצד שלישי: התחרות בין שני האחים הייתה על אהבת אִמם; מאז בואה של התלמידה החדשה לכיתה הֶחריפה ביניהם התחרות
אנגלית: competition

***

1. [עח] (בכלכלה) מַצַב שוק שמספר גדול של מוכרים וקונים פועלים בו יחד ובאופן חופשי:
בכלכלה של מדינתנו התחרות היא חופשית; התחרות בין הסוחרים מועילה לצרכנים
2. (בכלכלה) יריבות בין ארגונים בשוק כלשהו על מנת לשכנע לקוחות פוטנציאליים לרכוש מהם את מוצריהם או שירותיהם ועל תנאים נוחים יותר לפעילותם הכלכלית. (גם: התחרות)
אנגלית: competition

***

שֶיֵש בּו תחרוּת, מִתחָרֶה:
הוא אדם תחרותי ביותר, וההצלחה חשובה לו ביותר; היא הגיעה לעמדה בכירה הודות להיותה תחרותית

***