1.[עח] (חוט) נקרע: החוט ניתַק והכפתור נפל
2. [תנ] נפרד, מוּפסק הַקֶשר: יִנָתֵק פתיל הנעֹרֶת בהריחו אש (שופטים טז 9); אישה שאין בה כוח לאחוז הבהמה פן תינָתֵק הימנה (רש"י בבא מציעא ט:); ניתקו הקשרים בין החברים
3. [תמ] נעקר, נתלש: וירדפו אחרי יהושע ויִנָתקוּ מן העיר (יהושע ח 16); העץ ניתַק ממקומו ברוח
4. [תמ] מועתק, עובר ממצב למצב: תשובה מכפרת על עשֵׂה ולא תעשה שניתַק לעשה (יומא פז.); שכיב מרע שניתָק מחולי לחולי (גיטין עג.)
5. [תמ] נגוע במחלת הנֶתֶק: מי שהיה בו נתק כגריס וניתַק אל ראשו (נגעים י, ט)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה