1.[תנ] מֵניח יסוד (לבִניין, ליִישוּב), מתקין בּסיס: בבכורו ייסדנה ובצעירו יצב דלתיה (יהושע ו 26)
2. [יב] מחַבֵּר (סִפרוּתי): ייסדו לה בפיוטין קרובה מיוחדת (רש"י)
3. [עח] מכונֵן, מֵקים
4. [תנ] קובע, מסַדֵּר: "מפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" (תהילים ח 3); כי כן יסד המלך... לעשות כרצון איש ואיש (אסתר א 8); שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה (ירושלמי עירובין כב, ג)
אנגלית: founder