1. [תנ] סוג של זהב מעולה: וַיְצַף אֶת-הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה, לְתִפְאָרֶת; וְהַזָּהָב, זְהַב פַּרְוָיִם (דברי הימים ב ג 6) 2. [עח] (בהשאלה) סֵמל למשהו יקר מאוד או טהור שאין בו רבב
סוג של ציפורי שיר ממשפחת הזהבניים. שמו המדעי נגזר מהלטינית הקלאסית שבה "aureolus" פירושו זהוב. לסוג זה שייך המין זהבן מחלל המצוי בישראל. בסוג זהבן 29 מינים. מבנה גופו צר ומקורו רחב וקצר. מוטת כנפיו גדולה ומחודדת. צבע הזכרים הוא צהוב, כתום או אדמדם עם חלקים שחורים. צבע הנקבות פחות זוהר והוא נוטה לאפור וירוק זית. הצעירים דומים בצבעם לנקבות Oriolus אנגלית: oriole * * מתוך ויקיפדיה
1. (בהשאלה) צֶבע צהוב עמוק 2. דָבר הדומה לזהב או יקר כזהב 3 סֵמל לטיב או לטוּב: בעל ידי זהב 4. (קיצור של מדליית זהב) מקום ראשון: הוא זכה בזהב בהתעמלות הקרקע (ראו גם: מדליית זהב) אנגלית: deep yellow; similar to gold; Best
1.מתכת צהוּבּה, רכה ומבריקה, הנחשבת יקרה מאוד. משמשת בעיקר לקישוטים ולמטבְּעות. נמצאת בטֶבע בצוּרה נקִייה. עיבודהּ נעשֶׂה על-ידי הלחמה, יציקה, רקיעה והברקה: זהב טהור (שמות כה, 17); ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב? (בראשית מד, 8); היא ענדה לצווארה שרשרת זהב (להרחבה ראה מעות) 2. מטבע זהב או מטבְּעות זהב 3. יחידת משקל בימי קדם: ושני צמידים על ידיה, עשׂרה זהב משקלם (בראשית כד, 22) אנגלית: gold
1. (בכלכלה) זהב המצוי בבנק המרכזי או בקרן ייצוב של ממשלה, שנועד למנוע תנודות חריפות בשער החליפין של המטבע. 2. זהב של מדינה אחת, הנמצא כעתודה בנאמנות בבנק מרכזי של מדינה אחרת. earmarked gold
זהב פרוש | זהב פירוש | זהב מילון | זהב הגדרה מילונית | זהב מילון עברי | זהב מילון אנציקלופדי | זהב אנציקלופדיה | זהב תרגום זהב פירוש השם | זהב פירוש המילה | זהב משמעות המילה | זהב ביטויים | זהב דקדוק | זהב לשון | זהב ניבים | זהב אטימולוגיה זהב מילים נרדפות | זהב ניגודים | זהב חריזה | זהב חרוזים | זהב צירופים | זהב פתגמים | זהב ניבים | זהב תחביר זהב ביטויים | זהב ציטוטים | זהב ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![זַהֲבָן [עח]](assets/images.lib/0_25446200_1541592205_127526370.jpg)
![זָהָב [תנ] <sup>1</sup>](assets/images.lib/0_16761500_1541592205_239977631.jpg)
טעות \ הערה