עיקרון הגורס שההצלחה דורשת שהמטרה תהיֶה הגורם העיקרי המנחֶה את הפּעילוּת, ויש להמשיך לפעול בכל דרך וּבכל הנסיבּות: דבקות במטרה היא הממלאה אותו כוחות לבצע את משימותיו הקשות
1. פתק תזכורת שבקצהו פס דביק 2. סטיקר; מדבקה הנדבקת "מאליה" למשטח כלשהו, בלי צורך בהרטבת הדבק. נושאת מסר או סיסמה ומשמשת גם לפִרסומת ומדביקים אותה על מכוניות, על תיקים וכדומה אנגלית: adhesive label, sticker
1. [יב] התלהבוּת דתית (בתפילה וכד'): החסיד קרא בדבקות רבה את קריאת "שמע" 2. [יב] המשכת פּעילוּת או רדיפה אחר יעד אגב התמסרוּת מכל הלב: ודבקותה בתאוות הנבזות והנקלות (ספרות ימי הביניים) 3. [יב] היצמדוּת: היה מוסיף דבקות בתוכה (רמב"ם מעילה ח, ז); דבקות במטרה 4. [עח] קִרבה ושוּתפוּת של גישות, של התנהגוּת, של ביצוּעַ וכד' של חברי קבוצה: דבקות הפעילים; נחישות ודבקות עוזרים להגיע למטרה וליעדים שנקבעו במטרתם מעוררת התפעלות 5. [עח] ריכּוּז מלא של הכּוָונה: תפילתה נאמרה בדבקות רבה אנגלית: cohesiveness; devotion
1. [תנ] צָמוּד, אחוז: תדבק לשוני לחִכּי אם לא אֶזכְּרֵכי (תהילים קלז 6) 2. [תנ] (ב-) (בהשאלה) נֶאמן (לרעיון), ממשיך בִּפעילות במידה רבה וּבהתמדה: ואתם הדבקים בה' (דברים ד 4); הרוצה שיתעשר יִדבַּק בזרעו של אהרון (פסחים מט) 3. [תנ] מתחבר בקשר אמיץ: על כן יעזֹב איש את אביו ואת אמו ודָבַק באשתו (בראשית ב 24) 4. [תנ] תוקֵף, מַשׂיג: והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם יִדבַּק אחריכם (ירמיה מב 16) 5. [תמ] מחַבֵּר, מצמיד: ודובקין בדבק (ירושלמי מגילה עא, ד)
דבק בצרות נרות המהווה פתרון טוב לחיבור בין מגוון חומרים באופן מהיר וחזק. ברגע שהדבק מתחמם (באמצעות חיבור למקור חשמל) הוא נהפך לנוזלי ומוכן לשימוש. הייבוש מהיר ביותר, אך הוא מסוכן לילדים משום שהוא מצריך חשמל ובעת השימוש מאוד חם אנגלית: hot glue
דבק שנחשב חזק, מתייבש בתוך כמה שניות ומעניק תוצאה מאוד עמידה. הדבק מתאים להדבקה של חומרי יצירה - עצים, בדים, חרוזים, קאפה וכדומה. המרקם שלו ג’לי המאפשר שימוש נקודתי ונקי אנגלית: Super glue
הרקמה התומכת במוח השדרה אצל החולייתנים ואינה עצבית. תפקידה הוא בעיקר תמיכה נוירוגְלִיאָה המורכבת ממספר סוגי תאים. (בלועזית: נֵירוֹגְלִיָה, גְליָה) אנגלית: Nerve glue
1. [תמ] חומֶר סָמיך המשַמש להצמדה וּלחיבּוּר: דֶבֶק כדי ליתן בראש השבשבת (שבת ח, ד); דבק נגרים מתאים להדבקת רהיטים 2. [תנ] איחוּד, חיבּוּר: אֹמֵר לדֶבֶק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט (ישעיה מא 7) 3. [תנ] מקום החיבּוּר של חלקים: ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון (מלכים א' כב 34) 4. [עח] כינוי לאדם הנגרר אחרי אחֵרים ואינו מַרפֶּה (עממי): הבחור הזה ממש דֶבֶק, הוא כל הזמן נִדבָּק אלינו