1. תורת המידות; ענף פילוסופי העוסק במוסר, במשמעויות ובצידוק של פעולות אנוש ובמידת השבח או הגנאי שלה הן ראויות. כללי התנהגות המצופים מאדם מסוים או מקבוצה מסוימת; תקנים של התנהגות המדריכים את התנהגותו של אדם או את התנהגותו המקצועית כולל כללי נימוס 2. (בכלכלה) מערכת של עקרונות מוסריים והיישום שלהם להתנהגות ספציפית. לעתים העקרונות הם מכללא, כמו אלה המחייבים כלכלן או סטטיסטיקאי לפעול בהערכת החומר שהוא עוסק בו בצורה שלא תשרת, למשל, אינטרסים בלתי-חוקיים; ולעתים העקרונות הם מפורשים - כמו לגבי רואי חשבון ועורכי דין - והם מופעלים על פי החלטות של גוף מקצועי הקובע את התנהגות חבריו; אנגלית: ethics
1. [תנ] עמוד או קיר עֵזר הבנויים ליד קיר כדי לתמוך בו ולסָעדו, כאמור בפסוק: הסִפים והחלונים... והאתיקים סביב (יחזקאל מא 16); "אַתִּיק אל פני אַתִּיק בַּשלישים" (יחזקאל מב, 3); 2. [עח] יציע, כעין גזוזטרה בנויה על עמודים בחזית הבית או מסביב לו
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה