אל תספּרו זאת בּרבים: (שמואל ב' א 20) (ג0.48) מַגִּיד(sup)2 (/sup) [ש"ע; מַגידה, מַגידים, מַגידות] (נגד)
1. [יב] דַרשָן, כּינוּי לדרשן יהוּדי עממי הדורש בּעיקר בּענייני דת וּמוּסר בּעזרת מדרשים ודברי משל. מבין ראשי החסידוּת היו מגידים נודעים, כמו המגיד ממזריץ'
2. [תנ] מבַשֵׂר: וַיָבֹא המגיד אל דוד (שמואל ב' טו 13)
3. [יב] מלאך המתגלה לאדם ומגלה לו סודות
4. [יב] הסימן החמישי בּליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד משמעו - אמירת ההגדה של פסח