1. [תמ] תפיסה, החזָקה: המפשיט... לשטיח - כדי אחיזה (חולין ט, ג); "בית יד" - אחיזת הדבר (רש"י קידושין ה);
2. [תמ] מָקום להחזיק בו: ואין אחיזה פחות מטפח (מועד קטן כב); כתוצאה מההתנגשות הרגיש כאילו אחיזתו בקרקע אינה כה יציבה
3. [עח] מִשען, בָּסיס, אַסמַכתָא: לטענותיך אין אחיזה במציאות ;
4. [עח] אופֶן תפיסת יריב בּהֵיאָבקוּת: אחד המתחרים אחז ביריבו אחיזת מספריים;
5. [עח] (בהשאלה) קשר (לא פיזי) המקשר, עוצר או מגביל או שבאמצעותו משהו מושפע, מבוקר, נשלט או נרכש; בעלות, חזקה: הוא רכש אחיזה בקרקע, ועכשיו היא שייכת לו
אנגלית: holding