1. קו צינורות המחובר אל פתח אוויר. מסודר בדרך-כלל אנכית, ובתנאים רגילים ממוּלָא מים עד לגובה קו הלחץ, וקצהו העליון פתוח. כשהלחץ בצינור יורד מתחת ללחץ האטמוספרי, המים יוצאים, והאוויר פורץ פנימה דרך האוור ומונע את קריסתו בגלל הפרש הלחצים בין חוּצו של האוור לפנימו (גם: צינור איוור, אוורור שרברבות);
2. פֶּתח או חור להימלטות, או למעבר (של גז או נוזל) או לפריקת לחץ (כגון בדוּד קיטור);
3. פתח במִכנס תותח שדרכו מתקשרת האש עם אבק השׂרֵפה (כגון חור מעִלית המכנס עד לתא תותח נטען לוע);
4. פתח בחדר או בבניין לאוורור - בייחוד כשאין דלת או חלון;
5. פתח קטן במכָל אטום לאוויר המאפשר קיום לחץ שווה בפנים ובחוץ (כגון במכַל דלק, בשַנַאי, בבית ארכּוּבה, בבית מכשיר)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![דַוור, דַּוָּר [תמ]](assets/images.lib/0_95356900_1520283339_1523321005.jpg)
טעות \ הערה