1. [תמ] אמירה שבָּהּ אדם מתחַיֵיב לעשׂות מַשהוּ (תשלום, עזרה וכד'), התחַייבוּת בעל-פה: גדולה הַבטָחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים (ברכות יז); הַבטָחות שהבטיח את הגֵר, שהוא נותן לו לחם ושׂמלה (מדרש רבה שמות יט); הנשים נלחמו למען הַבטָחַת זכויות שוות;
2. [עח] נקיטת אֶמצעי ביטחון, אִבטוּחַ: הבטחת המקום בחג נעשתה על-ידי משמר הגבול
3. [תמ] בּיטחון, ודאוּת: ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשאי (ברכות ה, ד); ריבונו של עולם אברהם בא עמך בהַבטָחה מפני שאמרת לו: "ואברכה מברכיך" (תנחומא פרשת לך לך)`
4. [עח] הצהרה חיובית שנועדה לתת ביטחון לקיומו של חיוב או של מעשה (תנו דעתכם להבדל בין אַבְטָחָה לבין הַבְטָחָה)
אנגלית: assurance, ensuring, promising, securing
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה![הַאֲכָלָה [עח]](assets/images.lib/0_27218400_1546882083_497393894.jpg)