מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "_"
| (727848)
|
«732733734735736737738739740741»

_ פירוש

פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חריזה
תורה, לימוד (מילולית: תורות), בביטוי: בַּר אוריָין [תמ] בן תורה, תלמיד חכם: (ברכות יב)
אנגלית: Torah, study
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
סגנון אדריכלי אקדמי שנלמד בבית הספר לאמנויות יפות בפריז (Ecole des Beaux-Arts), במיוחד מאז שנות ה-1830 ועד סוף המאה ה-19, הוא התבסס על עקרונות הנאו-קלאסיקה הצרפתית, אך שילב גם אלמנטים גותיים ורנסאנס, והשתמש בחומרים מודרניים, כמו ברזל וזכוכית.
אנגלית: Beaux-Arts architecture
פירוש
נרדפות וניגודים
חריזה
בּאדריכלוּת: הסגנון האדריכלי החדש של המאה העשׂרים, שנוצר לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי אדריכלים כּגון: וויט, גרנר, לוס, הופמן וגרופּיוּס. בּהתייחס למודרני בּין לאוּמי. ארכיטקטוּרה אווַנְגרְדית שהופיעה בּאירופּה בּשנים 1920-1930
intearnational modern
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
* אנושנות - חלופה עברית שמציעה האקדמיה ללשון במקום המילה הלועזית 'הומניזם'(P)(P/)
.
.
* רווח בין שורות (P)(P/)
.
.
* ניקוד ראשי תיבות:
יש לציין שברירת המחדל בראשי תיבות עבריים היא תנועת a, אלא אם יש סיבה מיוחדת לסטות מכלל זה. סיבה אפשרית לסטייה היא כאשר יש מילה לגיטימית בעלת אותן אותיות או כאשר אחת האותיות היא אם קריאה(P)(P/)
,
.
מעתק משמעויות
מילה בעלת משמעות הפוכה. מעתק משמעויות בין לשון המקרא לעברית של ימינו שרבים כמותו (P)(P/)
.
.
* זיווג מילים
ניב הבנוי על מה שנקרא זיווג מילים שלו כמה צורות: זוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי, העצמה והדגשה (של עניין או תכונה), או על ידי יצירת סמיכות, או על ידי צירופי רבדים, או על ידי מילים נרדפות. פעמים צמדי המילים הנרדפות (או הקרובות) מבוססים על דמיון צליל ומשקל(P)(P/)
.
.
ו"ו עיצורית (עכשיו, סתיו)
הכתיב ביו"ד של מילה זו נובע מהיקש לכתיב של צורות ריבוי שאליהן נוסף כינוי חבור לנסתר, כגון סְפָרָיו, יְלָדָיו, שבהן היו"ד משקפת את סופית הריבוי העברית הסדירה. בלי ניקוד הקורא רגיל להבחין בעזרת היו"ד בין הכינוי לרבים בווי"ו עיצורית (ילדיו) לכינוי ליחיד, כלומר, הכתיב ביו"ד עוזר לקורא להבין שהווי"ו היא עיצורית(P)(P/)
.
.
בן --
אמרתו של התנא יהודה בן תימא (אבות ה' כא) על תכונותיו או גורלו של מי שהגיע לגיל זה
ניב הבנוי על מה שנקרא זיווג מילים שלו כמה צורות: זוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי, העצמה והדגשה (של עניין או תכונה), או על ידי יצירת סמיכות, או על ידי צירופי רבדים, או על ידי מילים נרדפות. פעמים צמדי המילים הנרדפות (או הקרובות) מבוססים על דמיון צליל ומשקל(P)(P/)
.
.
* מילה שאולה
מילה לועזית. בדרך של בידול וסיגול חדרו וחודרות מילים לועזיות רבות, אם באופן ישיר ואם באמצעות שפה לועזית אחרת, לשפות מקומיות. באופן זה המילה נקלטה גם לעברית שהטמיעה בה את עיקרי המערכת המורפו-פונטית שלה, הכולל שינוי היגוי. התאמה לכללי הדקדוק שלה המאפשר גם לגזור מהמילה פעלים, הטיות, שמות עצם מופשטים ועוד.(P)(P/)
.
.
*ארמית
ניב שמקורו ארמית. הארמית הייתה הלשון המדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל ובהם חז"ל, במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותינו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה(P)(P/)
.
.
*אכדית
כמו העברית היא שפה פרוטושמית (השפה האם) ששלוחותיה השונות השפיעו זו על זו
,
.
לטינית
מלטינית - הקרויה גם רומית - שהיא לשון מרכזית בקבוצת הלשונות האיטלקיות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. ראשיתה באיטליה ובאמצעות כיבושיה הפכה הלטינית ללשון הרשמית של האימפריה הרומית ונעשתה לאט לאט ללשון המשכילים בארצות המערביות. בדרך של בידול וסיגול חדרו מילים לטיניות רבות לשפת המקום
.
.
*ניב מטאפורי
ניב מֶטַפורי שבו מילה, או מילים, הקשורים לתחום מסוּיָם משמשים השראה לרעיון בתחום אחר וממחישים אותו. ניב מטפורי עוסק בעצמים מוחשיים המצויים או נראים בסביבתו של האדם מספקים ללשון מטפורות ודימויים רבים ושונים(P)(P/)
.
.
*דימוי (רחב אופקים)
ניב הבנוי על דימוי של מושג פיזי, מוחשי, שנתפס בחושים - או שהוא נראה לנו ככזה - והפיכתו לרעיון מופשט(P)(P/)
.
.
* משקל קוטלן
גזירה מצורת הבינוני של בולע והסיומת ~ן. משקל קוטלן לציון שם עצם. תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר, מקצוע ועוד (מחידושי האקדמיה ללשון)
בולען(P)(P/)
.
.
*לשון חז"ל מיוונית stela‏‏‏‏ בצירוף אל"ף פרוסטתית. בדרך של בידול וסיגול חדרו וחודרות מילים לועזיות רבות, אם באופן ישיר ואם באמצעות שפה לועזית אחרת, לשפות מקומיות. באופן זה המילה נקלטה גם לעברית שהטמיעה בה את עיקרי המערכת המורפו-פונטית שלה, הכולל שינוי היגוי
.
.
בן--
אמרתו של התנא יהודה בן תימא (אבות ה' כא) על תכונותיו או גורלו של מי שהגיע לגיל זה
.
.
*צירופים
צירוף דו לשןני;
צירוף כלאיים;
לשון כלאיים;
שעטנז לועזי-עברי
צרף לשוני;
צרף חד-לשוני
,
.
*אונומטופאה = מילת תצליל;
*שורש פוליסמי = שורש רב-משמע;
*שורש הומונימי = שורש של מילים זהים בהגייתם אך שונים במשמעותם
.
.
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים

_ פרוש | _ פירוש | _ מילון | _ הגדרה מילונית | _ מילון עברי | _ מילון אנציקלופדי | _ אנציקלופדיה | _ תרגום
_ פירוש השם | _ פירוש המילה | _ משמעות המילה | _ ביטויים | _ דקדוק | _ לשון | _ ניבים | _ אטימולוגיה
_ מילים נרדפות | _ ניגודים | _ חריזה | _ חרוזים | _ צירופים | _ פתגמים | _ ניבים | _ תחביר
_ ביטויים | _ ציטוטים | _ ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications