1. שיטת תקשורת בה המידע אודות תיאום זמני השידור מתקבל מתוך המידע המשודר עצמו, ולא על פי קביעה של התחנות המשדרות.
2. צורת תקשורת בין מחשבים, בה משודרים הנתונים תו אחר תו, כך שמשודרת סיבית איתות לציון תחילת התו, וסיבית איתות לציון סופו. (גם: שידור אסינכרוני).
asynchronous communication