_ פירוש

מקום שבו החוקים הרגילים במדינת המקור של יחיד או פירמה אינם תקפים. זו יכולה להיות פעילות חוץ-גבולית במובן הפיזי, כמו במקרה של משקיעים שמעבירים את כספם אל מקלטי מס באיים הקריביים. זו יכולה להיות גם פעילות חוץ-גבולית במובן המשפטי, כמו במקרה של עסקות פיננסיות מסוימות שמתרחשות, נניח, בסיטי של לונדון, ומבחינת המאסדרים (רגולטורים) נחשבות לעסקות חוץ-גבוליות.(ראו: חברה חוץ גבולית)
off-shore

***

חומרי גלם המשולבים במוצר והופכים לחלק אינטגרלי של מוצר או של שירות מוגמרים. בהנחה שמחירי חומרי הגלם נשארים קבועים, עלות חומרים ישירה תהיה בעלת נטייה להשתנות בדיוק על פי התפוקה.
direct material

***

חומר גלם המשמש בתהליך הייצור אבל אינו מהווה בפועל חלק מהמוצר המוגמר; לדוגמה, חומרים המשמשים לאחזקה (כמו שמן מכונות, חומרי ניקוי, תבניות וכו'). העלות של חומר כזה נחשבת בדרך כלל כהוצאות תקורה.
indirect material

***

חוקים שבהיקף כזה או אחר קיימים ברוב ארצות העולם החופשי, שמטרתם למנוע הסכמים למחירים משותפים בענף כלכלי, או בתחום ייצור מסוים, על ידי יצרנים, משווקים או נותני שירותים; לשמור על התחרות חופשית; להגביל את כוחן של חברות גדולות, ובמקרים מסוימים אף למנוע מיזוגים או השתלטות כדי למנוע היווצרותן של פירמות דומיננטיות. (להרחבה ראה מעות)
anti-trust laws

***

סדרת חוקים שנחקקו בזמנים שונים בהיסטוריה של בריטניה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20, שבדרך זו או אחרת חיפשו לתת לעניים אמצעי קיום מסוימים. (להרחבה ראה מעות)
poor laws

***

מצב שבו ההיצע והביקוש בשוק מסוים אינם מאוזנים. (ראו: איזון).
disequilibrium

***

מצב שבו לא הושג שיווי משקל, או לאחר שהושג - הפסיק להתקיים. אם יש בשיטה מסוימת נטייה טבעית לאי-שיווי משקל, השיטה אמורה להיות בלתי-יציבה. אם המצב הוא הפוך, השיטה אמורה להיות יציבה.
disequilibrium

***

בתחום שערי החליפין, אי-התאמה קבועה בין שער החליפין הרשמי של מטבע של מדינה מסוימת לבין כוח הקנייה של אותו מטבע, למשל כאשר שער החליפין נקבע בשיעור נמוך מזה שהיה מתקבל אילו השער היה נקבע באופן חופשי על פי כוחות ההיצע והביקוש. במצב זה שימוש במטבע כדי לרכוש מוצרים בחו"ל יהיה כדאי יותר מאשר שימוש בו לרכישת מוצרים בתוך הארץ. חוסר שיווי משקל כזה יכול להתקיים, במשך תקופה מסוימת, לגבי מטבע שבו יש שער חליפין קבוע והוא נשמר על ידי התערבות של הבנק המרכזי בשווקי המטבע הבינלאומיים, אך אינו יכול להתקיים לאורך זמן, משום שהדבר גורר גירעון במאזן התשלומים.
fundamental disequilibrium

***

גירעון או עודף מתמשך בחשבון השוטף של מדינה, הנובע מאי-הקבלה בין היבוא והיצוא, שאינו מתקזז על ידי זרימת הון (פנימה או החוצה, בהתאם למקרה) לטווח ארוך, או על ידי העברות חד-צדדיות רגילות. במקרה של גירעון מתמשך, מתדלדלות עתודות מטבע החוץ של המדינה עד כדי היעלמות. אך גם עודף מתמשך, שהוא תוצאה של גירעון בחשבון השוטף של מדינה אחת או מדינות אחדות, יגרום גם הוא בסופו של דבר לקשיים במערכת התשלומים הבינלאומית.
international payments disequilibrium

***

על פי מדד חופש כלכלי, אבני היסוד של חופש כלכלי הן: זכות בחירה אישית, חליפין מרצון, חופש התחרות וביטחון הקיניין הפרטי. יש קורלציה בין שיגשוג של מדינה ורמת חיים גבוהה בה לבין החופש הכלכלי.
economic freedom

***

(בכלכלה) מדד חשוב למדידת התחרותיות של ענף מסוים; מידת הקלות היחסית בכניסה לתחום או לענף מסוים (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: freedom of entry

***

ראו: חוק חופש המידע
freedom of information

***

מודד לסיכון הנובע מאחזקת מטבע חוץ, או נכסים והתחייבויות במדינות חוץ, כתוצאה משינויים בשערי החליפין של המטבעות בארצות שבהם מוחזק מטבע החוץ ובארץ המקורית של המחזיק (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: foreign exchange exposure

***

חוזה בין שתי מדינות, או יותר, הבא להסדיר את המסגרת החוקית של היחסים המסחריים הנוגעים להבטחתם ולפיתוחם של יחסי המסחר ביניהן. תוכנו של חוזה מסחרי תלוי במטרה המיוחדת שלשמה הוא נחתם. זה יכול לכלול הסדרים המתייחסים לסחר סחורות ושירותים, תעריפי מכס, רישוי יבוא ויצוא, הגנה על פטנטים, סמלים מסחריים, זכויות סופרים, בעיות ספנות ותעופה וכדומה. היקפו תלוי במדיניות סחר החוץ של הממשלות החתומות עליו ובתפקיד שהוא ממלא במשק. יש וחוזרם מסחריים מתייחסים גם לזכויות הנציגים הקונסולריים, ליחס לנציגים מסחריים זרים, לרכוש של המדינה האחת הנמצא בתחומי המדינה האחרת וכדומה.
trade agreement

***

חוזה עתידי הנעשה לגבי שער חליפין של שני מטבעות, שלפיו ייקנה או יימכר סכום קבוע של מטבע חוץ במחיר קבוע שיימסר, או יתקבל (בהתאם למקרה), במועד מוגדר בעתיד. בעיקרון דומה דבר זה לחוזה עתידי המתייחס לסחורות (קומודיטיס), אלא שבמקרה זה החוזה מתייחס לשערי החליפין. חוזה כזה מהווה עסקת גידור של עסק שיש לו התחייבות במטבע חוץ שאותה יש למלא בתאריך מסוים בעתיד והוא רוצה להבטיח את עצמו מפני תנודות אפשריות בשערי המטבע.
future exchange contract

***

חברה הקשורה לבנק הבינאמריקני לפיתוח, שמטרתה לעודד השקעות הון בינלאומי במפעלים יצרניים פרטיים במדינות מתפתחות ביבשת דרום אמריקה והיא מממנת פרויקטים המבוצעים שם. לחברה יכולות להצטרף מדינות שונות, החייבות להשקיע בהון המניות שלה כתנאי להצטרפות.
Inter-American investment corporation

***

ע"ע חברה רב-לאומית.
international company

***

ראה: תאגיד בינלאומי למימון.
international finance corporation

***

גוף משפטי שנוצר על ידי התאגדות של כמה אנשים, בהתאם לחוק, במטרה לבצע פעולות עסקיות מוגדרות. הבעלות על חברה מתחלקת בין בעלי המניות, שהם אלה שהשקיעו בה, על פי מספר המניות היחסי שבידם, והם הנהנים מהכנסות החברה (בצורת דיבידנד) לפי יחס זה (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: limited company (LTD)

***

כינוי לחברות הרשומות בארצות שבהן יש הקלות מיסוי נרחבות (כגון איי ברמודה, איי קיימן, בהמס, ג'רסי וכדומה), כשאלה מהוות מפלט מס, אם משום שאין שם מס כלל ואם משום שהמיסוי החל על חברות ויחידים שמרכזם שם - אך עושים את עסקיהם במקומות אחרים - הוא בשיעור נמוך מאוד.
off-shore company

***

מונח מבית מדרשו של זוכה פרס נובל ר"ר קנת ארו שיחד עם ג’רלד דבּרו פיתחו תאוריות על חברה חסרת סיכון. בחברה בדיונית זו שווקי העולם נמצאים בשיווי משקל, והם מושלמים ומתוחכמים דיים כך שכל סיכון שניתן להעלות על הדעת ניתן לביטול באמצעות ביטוח. התאוריה הובילה לפיתוח כיוון מסויים במדע ניהול הסיכונים ובמקביל את השימוש המוגבר בניגזרים פיננסיים. במציאות השוק אינו נמצא בשיווי משקל ולכן תאורטיקנים רבים מפתחים נוסחאות כיצד יש לפעול במצב שבו השוק אינו נמצא בשיווי משקל.
riskless society

***

חברה שעיסוקה העיקרי הוא רכישת מניות בחברות אחרות וקיום פיקוח, או שליטה, עליהן. החברות האחרות הן בדרך כלל חברות בנות שהחברה לאחזקות מחזיקה בכול, או בחלק מרבי, מהמניות שלהן (להרחבה ראה מעות)
holding company

***

שם כולל לכל התאגדות היוצרת ישות משפטית, אולם אין לה מניות שהונפקו כנגד הנכסים נטו שלה. התאגדויות כאלה יכולות להיות אגודות הדדיות, עמותות שונות, מוסדות שלא למטרות רווח וכדומה. במקרה שההתאגדות היא לצורך עסקים, הבעלים של חברות כאלה הם אלה הפועלים איתן, ביחס ישר לפעילותם, כגון המפקידים של אגודה הדדית לחיסכון, בעלי הפוליסות של אגודה הדדית לביטוח, הצרכנים באגודה צרכנית וכו'. במקרה של עמותה - במסגרת מסמכי ההתארגנות נקבע מי יקבל את יתרת הרכוש במקרה שזו תתפרק.
non-stock company

***

חברות שהוקמו במדינות מתפתחות למימון פרויקטים שונים בעזרת מדינות אחרות ובעזרת הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח (להרחבה ראה מעות)
[development finance company [DFCS

***

תאגיד הפועל באופן פרטי אולם לציבור יש עניין מיוחד בו, כגון מוסדות חינוך ודת, אגודות הדדיות מסוימות, חברות השירותים הציבוריים המונופוליסטיים וכדומה. כיוון שכך קיים עליהם, בדרך כלל, פיקוח ממשלתי ומצפים מהם שיפעלו, לפחות באופן חלקי, על פי האינטרס הציבורי הכולל.
quasi-public company

***

חברה להשקעות שאינה מגבילה את עצמה להשקיע בענף כלכלי מסוים, או לסוג מסוים של השקעות, או למדיניות השקעות קבועה מראש. חברה זו נכנסת לכל עסק הנראה לה כמבטיח, מטפחת אותו ולאחר מכן ממשיכה להחזיק בו או מוכרת אותו, על פי ראות עיניה. מטרת חברה כזו, כמו חברת השקעות אחרת, היא להפיק רווחים מפעילותה לטובת בעלי מניותיה.
promoting company

***

1. חברה המוגבלת במניות או מוגבלת בערבות, אשר אינה מגבילה את מספר בעלי המניות שלה, אולם חייבים להיות בה שבעה בעלי מניות לפחות.
2. חברה שהוקמה על ידי הממשלה, או על ידי גוף ציבורי אחר, כגון רשות מוניציפלית, ואשר כולה או רובה הינה בבעלות אותו גוף (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: public company

***

ע"ע חברה רב-לאומית.
supranational company

***

1. חברה אשר מספר בעלי המניות שלה מוגבל. החוק מקל בדרישותיו מחברה פרטית לעומת חברה ציבורית והיא פטורה מפרסום מאזנים וחשבונות רווח והפסד, אך מאידך גיסא אין היא רשאית לפנות לציבור בהצעה לקנות מניירות הערך שהנפיקה (מניות או איגרות חוב) והזכות להעברת מניות בה גם היא מוגבלת. זוהי צורת ההתארגנות הנפוצה ביותר לעסקים ששייכים לבני משפחה, או לשותפים מעטים, הנוטלים חלק פעיל בניהול העסק.
2. כל תאגיד שאיננו תאגיד שהוקם על ידי הממשלה, או לצורך ביצוע תוכניות ממשלתיות, להבדיל מחברה ממשלתית.
private company

***

בהתארגנויות אזוריות כמו הקהילייה האירופית, מדינה שיש לה הסכם מיוחד עם הקהילייה אך אינה חברה בעלת זכויות מלאות בה. למדינה כזו לא ניתנות זכויות הצבעה במוסדות הפוליטיים של הקהילייה ואין לה זכות השתתפות פעילה בדיוני הקהילייה. עם זאת, ניתנה למדינה במעמד זה הקלות במכס, במגמה לשלבה במערכת הכלכלית של הקהילייה. גם הקלות אלה הן מיוחדות ואינן כדוגמת ההקלות לחברות הקהילייה.
allied member

***

1. חברה גדולה שהמשרד הראשי שלה הוא במדינה אחת ושיש לה אינטרסים וארגונים - כגון חברות בת, סניפים או נכסים קבועים - במספר ארצות, שבהן היא פועלת בעת ובעונה אחת. חברות רב-לאומיות (המכונות גם "חברה בינלאומית") (international company) או "חברה על-לאומית" (supranational company)
2. חברת מניות שהבעלות עליה היא בידי אזרחי מדינות שונות. הקמת חברה כזו נועדה לעתים קרובות לעקירת מחסומים המגבילים את היצוא של פירמה בארץ אחת לארצות אחרות, או את ההשתתפות במכרזים של ממשלות המתנות את מתן העבודה לבעלי אינטרסים מקומיים וכדומה (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: multinational company; multinational corporation

***

כינוי לכמה חברות, או ארגונים, הפועלים בתחומים שונים אך מנוהלים על ידי הנהלה אחת.
multicompany

***

הכינוי לחברות המאפשרות גישה אליהן באמצעות האינטרנט. חברות אלה מציעות מגוון רחב של פעילויות ושירותים, כולל מכירות וקניות באמצעות הרשת. בתחילת האלף חברות כאלה היו פופולריות מאוד ויצרו "בועה", על בסיס עקרונות "כלכלה חדשה", כביכול, שהתפוצצה בשנת 200
1. אבל מכיוון שהרעיון והמהפכה שהאינטרנט מביא בעקבותיו הם עצומים, יש להניח שתהיה התאוששות של חברות אלה על בסיס עקרונות "הכלכלה הישנה".
dotcom company

***

מסגרת ארגונית ייחודית לישראל שנוסדה בשנת 1923 בוועידה השנייה של ההסתדרות הכללית ונרשמה כחוק במרס 192
4. תקנותיה קובעות כי כל המפעלים והנכסים השיתופיים של ציבור העובדים בישראל וכל המוסדות הכלכליים של ההסתדרות נמצאים בבעלות של חברת העובדים המשמשת חברת אם ומסגרת משפטית שלהם. כל חבר בהסתדרות הוא בעת ובעונה אחת גם חבר בחברת העובדים. בשנים האחרונות היה משבר במשק המוסדי של חברת העובדים ורוב החברות נמכרו לגורמים פרטיים.
workers enterprises

***

חברה שהביקוש למוצריה מתרחב, דבר המגדיל את רווחיה מדי שנה בשנה בעקביות, פחות או יותר, או תוך הפרעות מינימליות.
growth company

***

מונח המתייחס לתושבי ארצות בעלות רמת חיים גבוהה, הנהנים משפע של מוצרי צריכה (להרחבה ראה מעות)
afluent society

***

חוק משנת 1959 (תשי"ט), המסדיר את פיקוח המדינה על הסדרים כובלים ועל מונופולים. החוק מבחין בין הסדר כובל לבין מונופול וכולל את שניהם במונח "הגבל עסקי" (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: restrictive trade practice law

***

אחד החוקים הנובעים מתוך השקפת עולמם של הכלכלנים הקלאסיים האומר כי גידול האוכלוסייה מוגבל אך ורק על ידי הימצאותם, או אי-הימצאותם, של אמצעי מחייה לאוכלוסייה הנוספת (ראו: חוק ברזל של השכר)
אנגלית: population law

***

הכינוי לכלל האומר שככל שהמחיר של מוצר או שירות נמוך יותר - הביקוש להם גבוה יותר, לפחות עד לנקודה מסוימת, ולהפך (ראה: עקומת ביקוש).
law of demand

***

כינוי לחוק שבו מדינה אחת מַתְנה נתינת זכויות מסחר, זכויות עיסוק או זכויות אחרות לתושבי מדינה אחרת, בנכונות המדינה האחרת להעניק אותן זכויות לתושבי המדינה הראשונה; כלומר: יהיו ביניהן יחסי הדדיות. הדברים אמורים, למשל, מבחינת המס החל על אלה, או דרישות לפתיחה ולניהול עסק וכדומה. לדוגמה, מדינה תתיר לאזרחים של מדינות אחרות להקים סניפי בנקים בתחומה אם המדינה השנייה מרשה לתושבי המדינה הראשונה לפתוח סניפי בנקים אצלה.
reciprocal law

***

חוק שהוצע על ידי מרי וולראס (1910-1834), הקובע שהערך הכולל של מוצרים ושירותים מבוקשים במשק (המחיר כפול הכמות המבוקשת) יהיה תמיד שווה וזהה לסך כל המוצרים והשירותים המוצעים (מחירים כולל כמות מוצעת). מצב זה אכן מתקיים בסחר חליפין, מה שאין כן בכלכלה המשתמשת בכסף והכסף משמש, בנוסף לתפקידו כאמצעי תשלום, גם כמאגר של ערך. בכלכלת כסף אין הכרח שהביקוש יהיה תואם את ההיצע ואנשים עשויים לחסוך או להוציא יותר מהכנסתם (ראה: חוק סיי).
Walras's law

***

טיעון האומר שבתנודות מחזוריות, היחס בין תפוקה בפועל לתפוקה פוטנציאלית גדל, בדרך כלל, בשיעור גבוה יותר מאשר הירידה באבטלה. על בסיס נתונים שנאספו בארה"ב בשנים 1960 עד 1980, חישב אוקון את היחס של השינויים היחסיים בתפוקה לעומת אבטלה בסביבות
3. סבורים שהשפעה זו נגרמת בחלקה בשל עליות לטווח קצר של תשואות לעבודה ובחלקה לנטייה של עובדים מסוימים לנשור מכוח העבודה בעת פיטורים ולא להופיע כמובטלים.
Okun's law

***

חוק האומר שככל שמוצר נמצא במחסור, גדול יותר ערך התחלופה או התועלת שלו. לשון אחר: צרכנים נוטים לרכוש רק כמות מוגבלת של מוצר או שירות כלשהו, משום שבסופו של דבר הם יגיעו לנקודה שבה מוצר אחר יהיה יותר אטרקטיבי או יותר שימושי בעבורם. הם מנסים להשיג סיפוק מרבי על ידי רכישה של מגוון מוצרים, כך שהתועלת השולית של כל מוצר תהיה שווה. החוק בנוי על עיקרון התועלת השולית, המתייחס לתוספת התועלת המתקבלת מיחידה נוספת של מוצר או שירות. התיאוריה הכלכלית אומרת שתועלת זו הולכת וקטנה ולפיכך הביקוש למוצר או לשירות ילך ויקטן ככל שתגדל כמותו, ולכן מכונה החוק גם "חוק תחלופה פוחתת" (law of diminishing substitution).
law of substitution

***

אחד החוקים הנובעים מתוך השקפת העולם של הכלכלנים הקלאסיים, הרואים את האדם כאדם כלכלי, כך שהמוטיב העיקרי במכניזם של השוק הוא האינטרס האישי. משמעותו היא כי כל פרט פועל כדי להיטיב עם עצמו בלבד. לפי תפיסה זו אדם רודף אמנם אחרי האינטרסים האנוכיים שלו, אבל כך באים על סיפוקם צורכי כולם, כשהייצור מותאם לצריכה, ושכר העבודה והרווח - לאפשרויות הייצור והשיווק. "ההרמוניה הטבעית של אינטרסים" (harnomy of interest) נוצרת תוך מאמציו של כל אדם ואדם לקדם את האינטרסים שלו בלי שהממשלה מתערבת בענייני משק וכלכלה (ראה: יד נעלמה).
self interest law

***

חוק משנת 1986 שהיווה תיקון לאמנת רומא העוסק בהתנהגות הקהילייה האירופית. החוק יצר מספר רב של שינויים באמנה כגון האפשרות לקבל החלטות ברוב (ולא פה אחד), הגדלת כוחו של הפרלמנט האירופי והכרה בשיטה המוניטרית האירופית.
single Europe act

***

חוק כלכלי שנוסח על ידי הסטטיסטיקאי הגרמני ארנסט אנגל (1896-1821) בשנת 1857 והקרוי על שמו, האומר שככל שההכנסה של משק בית קטנה יותר, האחוז המוצא למזון גדול יותר; או בניסוח הפוך - ככל שגדלה ההכנסה של משק בית האחוז המוּצא למזון קטן יותר. כלומר: ברמת הכנסה נמוכה בולעת ההוצאה למזון את מרבית ההכנסה, אולם עם עליות ההכנסה עולה אמנם ההוצאה המוחלטת למזון אך חלק הולך וגדל מופנה למוצרים אחרים (מוצרי מותרות או מוצרים בלתי-חיוניים שאפשר היה לדחות את קנייתם), ובאופן זה יורד משקל ההוצאה למזון בתוך סל כל ההוצאות של המשפחה. חוק אנגל יפה גם לגבי משק לאומי וככל שהארץ מפותחת יותר, חלק ההוצאה המוצא על ידי אוכלוסייתה למזון קטן יותר ולהפך.
Engel's law

***

ראו: בנק ישראל
bank of Israel law

***

(בהיסטוריה הכלכלית) חוק, שלראשונה ביטא אותו הכלכלן האנגלי סיר תומס גרשהם (1579-1519), האומר ש"כסף רע דוחק מהמחזור כסף טוב". משמעות חוק זה היא שבהימצא במחזור שני מטבעות בעלי ערך נקוב זהה, אשר הערך הריאלי שלהם שונה - הדבר יביא לידי כך שהמטבע בעל האיכות הירודה ידחוק מהמחזור את המטבע בעל האיכות הטובה (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: Gresham's law

***

חוק משנת 1982 (תשמ"ג) שהחליף חוק קודם שנחקק ב-1964 ושמטרתו המוצהרת היא לחזק את מעמדו של הפרט כצרכן והוא בא להגן על אזרח מן השורה בפני תחולתם או הרחבה של סעיפים בחוזים הידועים כחוזים אחידים, אשר מגבילים את אפשרויותיו ומעמידים אותו בנחיתות משפטית (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: standard contract law

***

1. העיקרון הקובע שניתן להחליף גורמי ייצור האחד בשני כדי להשיג תפוקה נתונה. כלומר: מבחינה טכנולוגית ישנן דרכים רבות ושונות שבהן פירמה יכולה לייצר את מוצריה, לקבל רמת תפוקה מסוימת, ולהמיר, למשל, כוח אדם במכונות או מכונות בכוח אדם. לשון אחר: התנאים הטכנולוגיים אינם מחייבים יחסים קבועים של גורמי ייצור. תהליך הייצור האופטימלי במצב נתון תלוי במחירים היחסיים של גורמי הייצור. לכן, מאחר שהמחירים היחסיים עשויים להשתנות גם תהליך הייצור האופטימלי עשוי להשתנות במקביל.
2. מונח בו משתמשים לעתים במקום חוק תפוקה פוחתת.
law of variable proportions

***

ע"ע חוק.
economic law

***

טיעון האומר שאם אותו מוצר או נכס נסחרים בשווקים שונים, המחירים בשווקים אלה לא יהיו שונים. אם המחירים אכן יהיו שונים "אפשר להרוויח על ידי ארביטרז", כלומר על ידי קנייה בשוק הזול ומכירה בשוק היקר יותר. הטיעון מניח שמצוי מידע על המחירים הונים, ושהמוצרים והנכסים יכולים להיות מועברים באופן חופשי בין השווקים. המחיר האחיד יכול להיות שונה במקצת במקום שבו יש עלויות בהעברה של הסחורות או הנכסים, אבל המחיר לא יהיה שונה ביותר מאשר הוצאות ההובלה, ואפשר אפילו בפחות מההוצאות. היישום של חוק זה אינו מלא בשל הזמן והכסף הדרושים להעברה משוק לשוק.
law of one price

***

(בכלכלה וסטטיסטיקה) חוק המתייחס להסתברות תוצאות במרחב מדגם של ניסוי מקרי האומר שאם עורכים סדרה של K ניסויים, שבהם לראשון n1 תוצאות אפשריות, לשני n2 תוצאות אפשריות וכו' וכו' עד שלאחרון שלו nk תוצאות אפשריות, אזי מספר התוצאות בניסוי המורכב מ-K הניסויים (מספר הסדרות האפשריות בנות K איברים כל אחת) שווה למכפלה: n = n1 x n2 x n
3... nk
אנגלית: multiplication law

***

תיאוריה מתמטית הבנויה על העובדה שתופעות כלכליות רבות מאוד הן בעלות התפלגות נורמלית ולכן ככל שאירוע מסוים חוזר על עצמו מספר רב יותר של פעמים (דהיינו ככל שהמדגם גדול יותר), כך הממוצע בפועל יהיה קרוב יותר לערך המיוחל. לשון אחר: למרות אי-הסדר הקיים במהלך האינדבידואלי של האירועים, הסדרה כולה מראה סדירות מסוימת. חוק זה הוא הבסיס לביטוח. החוק מכונה גם "חוק ממוצעים" (average law) או "סדירות סטטיסטית" (statistical regularity).
law of large numbers

***

(בהיסטוריה הכלכלית) חוק כלכלי שקבע הכלכלן הצרפתי ז'אן בפטיסט סיי שחי בראשית המאה ה-19, האומר שהיצע יוצר את הביקוש שלו. חוק זה - המכונה גם "חוק השווקים של סיי" (Says law of markets) - קובע שלעולם יהיה איזון בין היצע הסחורות ובין הביקוש להן (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: Say's law

***

תיאוריה שפותחה על ידי הכלכלן האיטלקי-שווייצרי וילפרדו פארטו, האומרת שחלוקת ההכנסה בכלכלה נתונה נוטה להישאר קבועה מבחינה היסטורית וגיאוגרפית, בלי להתחשב במיסוי או במדיניות רווחה. פארטו - שהיה שמרן מובהק - טען שבכל הארצות ובכל המשטרים החברתיים האפשריים מתחלקת ההכנסה לפי עקומה יציבה מסוימת שהוא ראה בה מעין חוק טבע וששום רפורמות חברתיות לא יצליחו לשנותה. לשון אחר: לא ניתן, לדעתו, ברמת תפוקה מסוימת לשנות את מידת השוויון בהכנסות. לדעתו, הדרך היחידה לשפר את מעמדם של העניים היא להגדיל את התפוקה הכוללת ובכך את ההכנסה.
אנגלית: Pareto's law

***

ע"ע חוק החלפה.
law of substitution

***

החוק המקורי נגד הגבלים עסקיים שהוחק בארה"ב בשנת 1890 והיווה, במשך הזמן, מודל לחוקים דומים בכל ארצות העולם. חוק זה אסר על כל חוזה, קומבינציה, קשר וכד' שמטרתו הגבלת הסחר. כמו כן נאסרו מונופולים בין מדינות בארה"ב ובסחר חוץ. לחוק נעשו תיקונים שונים, בהם חוק קלייטון משנת 1914 (ראו גם: חוקי אנטי-טרסט).
Sherman act

***

חוק שהוחק בארה"ב בשנת 1914 שהרחיב את חוקי האנטי-טרסט. החוק אסר על אפליית מחירים, על סוגי הסדרים ועסקות בלעדיות, וכן על רכישת מניות של חברה אחרת שתוצאתה יצירת מונופול או הקטנת התחרות. החוק אפשר קבלת פיצויים משולשים לאלה שנפגעו מהפרת חוקי האנטי-טרסט. החוק הוציא מתחולתו ארגונים חקלאיים ואיגודים מקצועיים (ראה גם: חוק שרמן).
Clayton anti-trust act

***

ע"ע ארגון עבודה בינלאומי.
international labor code

***

המצב של אי-יכולת של אדם או חברה לשלם את חובותיהם בשל כישלון עסקי. זהו מצב של אדם או עסק, שבו ההתחייבויות עולות על הנכסים והוא מהווה שלב שלפני פשיטת רגל, או פירוק, או מינוי מנהל על ידי בית המשפט. מצב זה מכונה גם "חדלות פירעון מוחלטת" (absolute insolvency), להבדיל ממצב של אי-כושר פירעון. בדרך כלל, כאשר פירמה מגיעה למצב זה, מוכרזת דחיית תשלומים, כלומר מפסיקים תשלומם השוטף של חובות על מנת להגן על זכויותיהם של כלל הנושים. מי שנמצא במצב זה מכונה "חדל פירעון" (insolvent).
insolvency

***

אשנב שפותח בנק מרכזי לבנקים מסחריים, שדרכו הם רשאים ללוות כספים לטווח קצר, על פי שער הניכיון שהבנק המרכזי קובע, כדי לעזור להם להחליק או לתאם, שינויים בלתי-צפויים בהלוואות או בפיקדונות שלהם (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: discount window

***

הערך הכולל של חיובים שחִייב הבנק את חשבונות הלקוחות, מהסוגים השונים, במשך תקופת זמן נתונה, על פי ממשכים, שקים ומסמכים אחרים שכובדו. ההיקף הכולל של חיובי בנק, תוך חלוקתו לחלוקת משנה, משמש את הכלכלנים והסטטיסטיקאים לחיזוי מגמות כלכליות.
bank debits

***

כינוי לכל אותם חידושים ושינויים בטכניקות עבודה וייצור, הגורמות לכך שתפוקה נתונה מתקבלת בפחות עלויות עבודה, כגון מכונות מתוחכמות יותר, ייצור באמצעות מחשבים וכדומה.
labor saving innovations

***

ראו: אינטרפולציה.
אנגלית: interpolation

***

ע"ע מאזן חובות.
net international debtor

***

מונח שמקורו באסכולה השולית, המתייחס לאותם גורמים המונעים פעולה "חלקה" של המערכת הכלכלית וגורמים לשיבושים בה, הווה אומר: מונעים קשר הדדי חופשי בלתי-מסויג בין ביקוש והיצע בשוק מושלם; לדוגמה: אבטלה חיכוכית הנגרמת בשל אי-ניידות של כוח אדם, המביאה לכך שלתפקידים מסוימים אין דורש באזור מסוים, שעה שיש אבטלה במקום אחר; או שהות זמן הקיימת במעבר מתפקיד לתפקיד בשל הצורך בהסבה מקצועית וכיוצ"ב.
economic friction

***

חוזה המעביר מאדם למשנהו את הזכות להשתמש בנכס מסוים, כגון: קרקע, מבנה, מכונות, ציוד, זכויות מסוימות, פטנטים וכו', לפרק זמן מסוים, כנגד תשלומים קבועים מוגדרים או הטבה אחרת, לרוב שנתיים, המכונים "דמי חכירה" (leasing fee). לגבי מקרקעין קובע החוק דין מיוחד לחכירתו, שעל פיו שכירות העולה על עשר שנים, המוגדרת כחכירה, או שכירות שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על עשר שנים - טעונה רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים על פי החוק. זאת ועוד: בעוד שחוזה שכירות רגיל אינו חייב להיעשות בכתב, חוזה לשכירות מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים חייב להיעשות בכתב. חכירה יכולה להתקיים בנכס שעל פי טיבו הוא ניתן להחזקה ולשימוש ממושכים ולכן הוא אפשרי רק לגבי נכסים שאינם כלים. מי שנותן את הנכסים בחכירה מכונה "מחכיר" (lessor) ומי שמקבל אותם בחכירה "חוכר" (lessee). חכירת נכסים, שיש עמה זכות לחוכר לרכשם בתום תקופת החכירה בחינם או במחיר הזדמנותי, או חכירה לתקופה שעולה על 75% מתקופת הפחת של הנכס, מוגדרת על ידי שלטונות המס כחכירה מימונית (פיננסית), שבתנאים מסוימים רואים אותה כרכישה מלאה של הנכס, תוך פירעון הסכום בתשלומים.
lease

***

כינוי למצב שבו הפעילות הכלכלית גואה והיא מלוּוה באינפלציה, התרחבות אשראי וגידול בהוצאה הלאומית. במצב כלכלי כזה יותר מדי כסף "רודף" אחרי מעט מדי סחורות, דבר המביא לעליית מחירים כשכושר הייצור של המדינה מתקרב, בדרך כלל, לקצה יכולתו. התרופה המוצעת על ידי הכלכלנים למצב זה היא שהממשלה תצמצם את האשראי ותקצץ את התקציב.
over-heating

***

צורה של סחר חליפין, שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה ה-20, למימון סחר בינלאומי, שבה נמכרים מוצרים תעשייתיים למדינה א' המשלמת את התמורה בחוב מסלקה של מדינה ב', המהווה התחייבות מסחרית שלה. המוכר שקיבל את חוב המסלקה רוכש סחורות באותה מדינה (מדינה ב') ומאחר שהוא קיבל את חוק המסלקה בהנחה ניכרת התוצאה היא שעלות הסחורה שרכש בדרך זו היא נמוכה.
debt switch

***

פעולה של שימוש במה שנאגר, כגון הוצאת כסף, או סחורה, מהמקום שאלה אוחסנו בו כדי לעשות בו שימוש. לדוגמה: הכנסת כסף שנאגר בחזרה למחזור או להשקעה, הוצאת סחורה לשימוש וכדומה.
אנגלית: dishoarding

***

שיטה המקובלת בארצות מערביות רבות, שלפיה משרדי הדואר משמשים כבנקים לחסכונות קטנים של הציבור. השיטה נועדה להרגיל את הציבור הרחב לחיסכון, הן משום שסניף דואר מצוי כמעט בכל מקום והן משום שהדואר היה מוכן לטפל בסכומים קטנים יחסית, סכומים שלבנקים מסחריים לא כדאי לטפל בהם. שיטות החיסכון הינן מגוונות והן כוללות: רכישת בולים המודבקים בפנקס חיסכון, פנקס חיסכון שבו נרשמים הסכומים, תעודות חיסכון למועד קבוע וכדומה.
postal savings

***

מונח המבטא את יחסי הגומלין בין חיסכון לבין השקעה. חיסכון פירושו שלא כל התוצר הנקי של המשק הלאומי שימש לצריכה. חלק התוצר שלא שימש למטרה זו הועמד לרשותה של מטרה אחרת, וזו עשויה להיות אחת משלוש אפשרויות: השקעה בבניינים ובציוד, עודף יצוא על יבוא, או גידול במלאי - גורמים המהווים את מרכיביה של ההשקעה. הווה אומר: בדיעבד מתקיים בהכרח שוויון בין החיסכון וההשקעה הנקייה. מכאן שחיסכון שלילי של פרטים, פירמות או ממשלה מביא לידי צמצום ההשקעה - האטת קצב היווי ההון.
saving and investment

***

ע"ע חיסכון חוזי.
personal contractual saving

***

ע"ע חיסכון מרצון.
voluntary saving

***

מנקודת ראות הפרט, ההפרש שבין הכנסה אישית פנויה לבין תצרוכת אישית בפועל; כלומר: חיסכון פרטי שווה להכנסה אישית פנויה בניכוי צריכה פרטית (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: personal savings

***

סך כל החיסכון של המגזרים השונים במשק לפני שנוכה ממנו הסכום הדרוש למימון הפחת של ציוד, בניינים וכו' המשמשים לייצור. לחיסכון ברוטו חשיבות רבה בהשוואת חיסכון בין מדינות, שכן צריך לקחת בחשבון שככל שלמדינה מלאי הון גדול יותר הסכום שאותו יש לנכות מהחיסכון הוא גדול יותר. התוצאה יכול שתהיה שלמדינות פחות מפותחות יהיה חיסכון נטו גדול יותר מאשר למדינות מפותחות שבהן החיסכון ברוטו גדול יותר (ראה: חיסכון נטו).
gross savings

***

1. לגבי פרטים, מצב שבו החיסכון לא נעשה מתוך ברירה חופשית אלא מתוך כפייה "חיסכון כפוי" (forced saving), כגון שעה שממשלה מחייבת, בשעת מלחמה או משבר כלכלי, את תושביה לרכוש ניירות ערך ביחס מסוים להכנסתם ואינה מאשרת להם להוציא את כל הכנסתם הפנויה על תצרוכת. בארץ נהגו לתת בתמורה איגרות חוב צמודות, בדרך כלל למדד המחירים לצרכן, הנושאות ריבית.
2. לגבי עסקים, מצב של מניעת רווחים מבעלי מניות על ידי חברה המשקיעה את הרווחים בעסק מחדש ואינה משלמת אותם כדיבידנד. במקרה זה מניעת בעלי המניות מלהוציא את רווחיהם כרצונם מהווה חיסכון כפוי.
compulsory savings

***

חיסכון הנעשה באמצעות התחייבות של החוסך לתשלום סכומים קבועים, או אחוז מסוים מהכנסתו, בפרקי זמן קבועים, תמורת טובת הנאה שקיבל או שיקבל בעתיד. דבר זה יכול להיעשות באמצעות בנק או מוסדות כספיים אחרים המציעים תוכניות חיסכון שבהן מופקדים כספים בדרך האמורה; או באמצעות תוכניות ביטוח חיים, קופות גמל או קרנות פנסיה שבהן התשלומים נעשים אם ישירות ואם על ידי ניכויים מהשכר ומהמשכורת.
contractual savings

***

ע"ע חיסכון חובה.
forced savings

***

מצב שבו היקף החיסכון במשק עולה על הסכומים הנדרשים להשקעות על ידי המגזר העסקי. בתיאוריה הקיינסיאנית זהו אחד הגורמים המרכזיים לתנודות במחזור העסקים. קיינס טען כי כשההשקעות גדולות יחסית והמגמה היא להעלותן מעבר לממדי החיסכון הקיים במשק, עולה הביקוש האפקטיבי לסחורות ולשירותים והמשק נוטה לגאות. ואילו כשההשקעות קטנות יחסית והן נוטות לפגר אחרי ממדי החיסכון, יורד הביקוש האפקטיבי ובעקבותיו בא השפל (ראה: תת-תצרוכת).
oversaving

***

חלק ההכנסה הלאומית שלא הוצא לתצרוכת. החיסכון במשק מורכב משלושה מרכיבים: חיסכון אישי (הכנסה פנויה פחות תצרוכת המשפחות); חיסכון עסקי (רווחים בלתי-מחולקים של חברות) וחיסכון ממשלתי (עודף ה מִסים על הוצאות הממשלה לסחורות ושירותים בתקציב) (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: national savings

***

ע"ע חיסכון ציבורי.
government savings

***

ע"ע חיסכון אישי.
household savings

***

חיסכון שעליו מחליט החוסך מרצונו החופשי, להבדיל מחיסכון כפוי. חיסכון אישי מרצון הוא חיסכון שעליו מחליט כל פרט מסיבות אישיות (ויכול לקבל צורה של חשבון חיסכון, רכישת נ"ע וכו'); ואילו חיסכון עסקי מרצון הוא החלטה של פירמה להשאיר אצלה חלק מרווחיה במקום לחלק אותם בין בעלי המניות.
voluntary savings

***

העודף התקציבי הנשאר ברשות הממשלה לאחר כיסוי הוצאותיה הרגילות. חיסכון זה הוא ההפרש בין הכנסות הממשלה ממִסים ומרכוש ובין הוצאותיה על צריכה ציבורית והעברות למגזרים אחרים. חיסכון ציבורי יכול שיהיה חיובי ויכול שיהיה שלילי. אם ההכנסה בתקציב הרגיל של הממשלה עולה על ההוצאה והיתרה מועברת לפיתוח, יש חיסכון חיובי שכן מרבית ההשקעה בפיתוח מוגדרת כחיסכון; במקרה שההוצאות בתקציב הרגיל עולות על ההכנסות הפשוטות, החיסכון הוא שלילי. חיסכון זה מכונה גם "חיסכון ממשלתי" (government savings).
public savings

***

ע"ע חיסכון עסקי.
firms savings

***

חיסכון הנובע מרווחים של פירמות בע"מ שלא חולקו כדיבידנד לבעלי המניות, אלא הושארו בחברה לשימושה היא, לצורך השקעות. חיסכון זה מועבר כיתרת חשבון רווח והפסד למאזן. חיסכון זה מכונה גם "חיסכון פירמות" (firms savings).
corporate savings

***

החיסכון של המגזר הפרטי. חיסכון זה מורכב מחיסכון אישי ומחיסכון עסקי.
private savings

***

עודף הוצאה על הכנסה (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: negative savings

***

סך כל החסכונות במשק בניכוי פחת על מבנים, מלאי וציוד המשמש לייצור. החיסכון נטו הוא פונקציה של שני גורמים: האחד, החיסכון ברוטו והשני, מלאי ההון במשק. ככל שמלאי ההון גדול יותר, הסכום שאותו צריך לנכות מהחיסכון ברוטו גדול יותר. דבר זה יכול לגרום לכך שבהשוואה בין מדינות יתקבל שלמדינות מפותחות פחות יהיה חיסכון נטו גדול יותר מאשר למדינות מפותחות שבהן החיסכון ברוטו גדול יותר. הסיבה לכך היא, מלאי ההון שעליו יש לזקוף פחת. ככל שמדינה מפותחת פחות ועשירה פחות, הפער בין החיסכון ברוטו לחיסכון נטו מצטמצם.
net savings

***

ראו: פרדוקס חיסכון.
paradox of thrift

***

ראו: שיעור חיסכון.
savings rate

***

בחלוקת תחום במסגרת התפלגות שכיחויות, מצב שבו אין ערך (תצפית) שאינו מופיע בשום קבוצה. זוהי דרישה הכרחית - בצד הדרישה שהקבוצות תהיינה זרות (ללא חפיפה) - כדי שהחלוקה תהיה נכונה (ראו: קבוצה זרה).
exhaustive partition

***

ע"ע התפלגות הכנסות.
division of income

***

שינוי ברמת ההכנסה היחסית של הקבוצות הסוציו-כלכליות במדינה. שינוי זה יכול שיהיה בשל מדיניות מכוונת של הממשלה באמצעות התקציב, מדיניות פיסקלית ומוניטרית ומערכת שירותי הרווחה; ויכול ששינוי זה יהיה תוצאת לוואי של מצב כלכלי, כגון אינפלציה או מיתון (להרחבה ראה מעות)
אנגלית: redistribution of income

***

ראו: התפלגות הכנסות.
division of income

***

בתקופת האריסות שיטה תשלום של חכירת משק חקלאי, שלפיה מספק הבעלים את הקרקע, הכלים, הזרעים, חומרי הדישון וכו' והאריס מספק את עבודתו. התוצרת החקלאית המתקבלת מתחלקת ביניהם ביחס מוסכם כלשהו. שיטה זו הייתה מקובלת בעיקר במדינות שבהם היה משטר פיאודלי.
אנגלית: sharecropping

***

עיקרון שלפיו משתמשת מדינה ביתרון יחסי שיש לה, לגבי גורם ייצור מסוים, כדי להפוך לקבלנית משנה ליצרנים במדינות אחרות; לדוגמה: מדינה מעוטת פיתוח המשתמשת ביתרון העבודה שלה לביצוע עבודות בעבור יצרנים במדינות מפותחות ענפים עתירי עבודה שאי-אפשר להכניס בהם אוטומציה. ישנן מדינות, במיוחד במזרח הרחוק, שהמריצו בדרך זו את הפיתוח שלהן והפכו בסופו של דבר בעצמן למדינות מתועשות (השווה: מִכסות ייצור).
division of production

***

בהתפלגות שכיחויות, חלוקת התצפיות (הערכים) לקבוצות כאשר אלה מקיימות שתי דרישות יסודיות: האחת, קבוצות החלוקה הן זרות זו לזו (אין חפיפה ביניהן) מחד גיסא; והשנייה, החלוקה היא חלוקה ממצה (אין ערך שאיננו מופיע בשום קבוצה). חלוקה של קבוצה מסוימת נעשית כך שכל קבוצת משנה היא זרה וסך הכל שלהן שווה לגודל הקבוצה המסוימת.
partition of range

***