1. [תמ] מכסה החדר שמעל הקירות. לתקרה יכול שיהיו צורות שונות פרקטיות ואסתטיות כגון תקרת ערוגות, תקרת פטריות, קפלים וכיוצ"ב: ושרשרות של זהב היו קבועין בּתִקרַת האוּלם (מידות ג, ח); שתי תִקרָאות אחת עשויה לנוי מלמטה ואחת של לוחי ארזים מלמעלה (רש"י מלכים א' ו 9); בבתים הישנים התִקרות גבוהות מאוד
2. [עח] (בּהשאלה) גבוּל עליון (של יכולת או של סבולֶת, של סכוּם כֶּסף, שכר, מחירים וכד') שׂיא (בלועזית: מַקסימוּם): תִקרַת מס ההכנסה בארץ גבוהה למדיי
3. [עח] גבול עליון הנקבע על-ידי רָשות מוסמכת, שאין לעבור אותו: עשרים וחמש היא תִקרַת שנות המאסר שאפשר לגזור על אדם
4. [עח] מחסום המונע עלייה בדרגה או ביוּקרה: הוא הגיע לתִקרַת הדרגות במוסדנו; אם ירצה להתקדם, ייאלץ לעזוב למקום עבודה אחר
אנגלית: celling; maximum