1, [תנ] אדם שבא לָשֶבת בין זרים ישיבת קבע, אך עדיין אינו אזרח שלם (כנגד: גֵר - שישיבתו בין זרים היא לזמן קצר) וגם אם נוהגים בו מידה מסוימת של הכנסת אורחים, אין הוא נֶהנֶה לגמרי מהַגנת החוק: גר ותושב אנֹכי עמכם (בראשית כג 4)
2. [תמ] (ביהדות) נכרי שקיבל עליו שלא יעבוד עבודה זרה וכן את יתר המצוות (שבע מצוות) שנצטוו עליהן בני נוח, ולא נימול ולא טבל. גר כזה נחשב מחסידי אומות העולם
אנגלית: inhabitant convert