1. [תנ] מקום משכנם של העופות: גם צִפוֹר מָצאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ (תהילים פד, 4)
2. [תנ] האפרוחים שבקֵן: כנֶשר יָעיר קִנו (דברים לב, 11)
3. [תנ] (בהשאלה) בית, מעון, חיק המשפחה: וָאֹמַר עם קִנִּי אֶגְוָע (איוב כט, 18)
4. [תנ] בֵּית חרָק (נמָלים, צרָעות): כי יִקָרֵא קַן צִפּור לפָנֶיךָ... (דברים כב 6)
5. [תמ] מקום מִקלט, נַחלה, מעון: וכשבאו לארץ ישראל מצאו להן קן (מדרש רבה שמות כ); בביתם מצא הילד העזוב קן (תנו דעתכם להבדל בין כֵּן לבין קֵן)
אנגלית: nest; dwelling place; shelter