האלקוֹשי, נביא, כאמור בפסוק: "ספר חזוֹן נַחוּם האלקֹשִי" (נחום, א, 1). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה נַחוּם
2, סֵפֶר נַחוּם הספר השביעי בספרי תרי-עשר. רקעוֹ: נפילת נינווה בידי בבל ומדַי ב-61
2 לפני הספירה. יש בו שלושה פרקים, המתחלקים על פי תוכנם כך:
1. א, 1-11 - בשׂוֹרה על התגלות הצדק האלוהי לעולם;
2. א, 1
2-14 - הנביא בשם ה' מבטיח לעיר, כנראה ירושליים, שחרור מעול הכובש;
3. ב, 1-
2 - האויב הושמד, שחרור מעול הכובש;
4. ב, 14-3 - החורבן הצפוי לנינווה;
5. ג, 19-1 - חורבן נינווה הוא עונש על אכזריותה ושקריה. נחום כהושע ויואל משתמש בביטויים עבריים נדירים והוא מושפע מישעיה (ראה:
ישעיה נב,
7 ונחום ב,
2,
וכן ישעיה כג ונחום ג)