מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "_"
| (727776)
|
«6991699269936994699569966997699869997000»

_ פירוש

פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מקום מחוץ לירושלים ליד נחל קִדְרוֹן שבו שרף חלקייהו הכוהן הגדול במצוות יאשייהו מלך יהודה את "כל הכלים העשויים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים", כאמור בפסוק: "וַיִשׂרְפֵם... בשַׁדְמות קִדרון" (מלכים ב' כג, 4)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שמו הבבלי של חנניה, מֵרֵעֵי דניאל. כאמור בפסוק: "שַׁדְרַךְ מֵישַךְ וַעבַד נְגוֹ" (דניאל ג, 12). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה. ראה: חנַנְיָה, מִישָאֵל וַעזַרייָה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
לוי שתמך בעזרא במלחמתו בנישואי התערובת, כאמור בפסוק: "שַבְּתַי הוֹדִיָּה מַעשֵׂיָה" (נחמיה ח, 7). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה.(ג0.56) שבתי היה אחד ממפרשי התורה כאשר עזרא קרא בה והיה גם אחד הלוויים שהיו אחראים "על המלאכה החיצֹנָה לבית האלֹהים", כאמור בפסוק: "וְשַבְּתַי ויוֹזָבָד על המְּלָאכָה" (נחמיה יא, 16)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

3. מנוּחה לאדמה: "שַבּת שַבָּתוֹן יהיֶה לארץ" (ויקרא כה, 4). הכוונה לשנת שמיטה שבה אין מעבדים את האדמה. המושג שַבָּתוֹן נגזר מהשַבָּת והפך לכינויָם של מועדי הקודש שנאסרה בהם מלאכה, כגון יום זכרון תרועה הנקרא שבתון (ויקרא כג, 24). יום הכיפורים מכונה שבת שבתון (ויקרא כג, 32). כן נקראים ימי שבתון היום הראשון והיום האחרון של חג האסיף (ויקרא כג, 33-44)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
עיר בנחלתו של שבט יששכר, כאמור בפסוק: "ויפָגַע הגבוּל בתָבוֹר וְשַחצִימָה (שחצוּמה)" (יהושוע יט, 22).(ג0.56) העיר הייתה בין התבור לירדן. מזוהה עם אששחין הנזכרת בין ערי הצפון ברשימת תחותמס השלישי. אולי היא תל אל-חדַתֶה דרומית ליבנאל
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שגגה או מעשה חָפוּז ואסוּר: "וַיַּכֵּהוּ שם האלֹהים על הַשַּׁל" (שמואל ב' ו, 7); ויש מפרשים: בשֶל, בגלל, על־דבר
אנגלית:error, mistake
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
הַיִזְרַח, מגיבורי דויד, הוא שַׁמָּה2(4), כאמור בפסוק: "הַשַׂר שַמְהוּת הַיִּזְרָח" (דברי הימים א' כז, 8). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה היה שר המחלקה החמישית בצבא דויד
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
בן ענת, השופט השלישי בישראל, כאמור בפסוק: "וְאַחרָיו היה שמגַר בן ענָת" (שופטים ג, 31). תקופתו: המאה השתים-עשרה לפני הספירה. הכריעַ את הפלישתים והרחיקם מגבול ישראל
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מלך אשור, הוא שלמנאסר השלישי. מָלַך בשנים 859-825 לפני הספירה. הושע ניבָּא מפלה לישראל שתדמה בחומרתה לחורבן בית אַרְבֵּאל, כאמור בפסוק: "כְּשֹד שלמן בית אַרְבֵאל" (הושע י, 14).(ג0.56) ייתכן שהעיר ארבּאל סבלה ממעשי זוועה שאפיינו את מלכי אשור שבמהלך מסעם הרסו, שרפו והרגו
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
שַֿׁחַל [תנ]
אריה: "שַאגַת אריֵה וקוֹל שָחַל" (איוב ד, 10). (ראה: אַרְיֵה)
אנגלית: lion
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
בן כל חוזה, שר פלך המִצפָּה בימיו של נחמיה. בנה את שער העין ואת ברֵכת השֶלח, כאמור בפסוק: "ואת שַעַר העיִן החזיק שַלּוּן" (נחמיה ג, 15)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. בכורו של אוֹנָם ואבי נדב ואבִישוּר, כאמור בפסוק: "ובני שַמַּי נדב ואבישוּר" (דברי הימים א ב, 28)
2. בן רֶקֶם ואבי מָעוֹן ומאילן היוחסין של כָּלֵב בן חֶצרון, כאמור בפסוק: "ובן שַמַּי מָעון" (דברי הימים א' ב, (44-45
3. בן מֶרֶד מאשתו בִתְיָה מאילן היוחסין של כָּלֵב בן יפונה, כאמור בפסוק: "וַתַּהַר את מִריָם ואת שַמַי" (דברי הימים א' ד, 17)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
אזור בגבול בנימין בהר אפרים, כאמור בפסוק: "וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ שַׁעֲלִים וָאַיִן וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ" (שמואל א' ט, 4)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

עינוּגים, מִשחקים מהנים, תַּענוּגוֹת: וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת (משלי ח, 30); הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ (ירמיהו לא, 19)

ראו גם: שַעֲשועַ
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מסריסיו של אחשוורוש מלך פרס, כאמור בפסוק: "אל יד שַעַשְגַּז סריס המלך" (אסתר ב, 14). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
אחד משערי ירושלים בתקופת בית ראשון. נפגע קשה כאשר נבוכדנאצר החריב את העיר. תוקן בימי נחמיה, כאמור בפסוק: "ואת שער האשפּות החזיק" (נחמיה ג, 14)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שרשרת, כֶּבל, כאמור בפסוק: "שַרְשֹת גַבְלת מַעשֵׂה עבֹת" (שמות כח, 22)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
ההררי. אביו של אחד מגיבורי דויד, כאמור בפסוק: "יונתן בן שָׁגֵה ההרָרִי" (דברי הימים א' יא, 34). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
ניתָן באופן זמני על מנת להחזירו, כאמור בפסוק: "כל הימים... הוּא שָאוּל לה'" (שמואל א' א, 28)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מבַזֶה, מתַּעֵב, כאמור בפסוק: "מִכֹּל סביבֹתָם השָאטים אוֹתָם" (יחזקאל כח, 24)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
סָחִיש, הספיח של הספיח, משמע מה שגדל מזרעים שנשרו מהספיח, כאמור בפסוק: "אָכוֹל... וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁחִיס" (ישעיה לז, 30)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שָׁלֵו<sup>1, שְׁלֵיו, שָׁלֵיו </sup>
רָגוּעַ, חסַר דְאָגות, שוקֵט, שאנן: שָלֵו הָיִיתי וַיפַרפְרֵני (איוב טז 12); לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי וַיָבֹא רֹגֵז (איוב ג 26); איך יִשלַו לִבי ואך יִיטב (מלשון הפיוט); הוא חש שָלֵו ורגוע בשמעו את הלחן השקט
peaceful, quiet
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שמה הארמי של העיר שומרון, כאמור בפסוק: "דִי יָתבין בשָמְרָיִן" (עזרא ד, 17)
פירוש
נרדפות וניגודים
(קרי: שוֹ-) [נ'] (שמר) מחסום שְמִירָה, כאמור בפסוק: "שִיתָה ה' שָמְרָה לְפִי" (תהילים קמא, 3)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חי בשלוָוה, רָגוּע: "שַאלוּ שְלוֹם יְרוּשָלַיִם יִשְלָיוּ אֹהבָיִךְ" (תהילים קכב, 6)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. יסודות, עקרונות, כאמור בפסוק: "השָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צדיק מה פּעל" (תהילים יא, 3);
2. (בהשאלה) מנהיגים, ראשי העֵדה, כאמור בפסוק: "והיו שָתותֶיהָ מדֻכָּאים" (ישעיה יט, 10)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
צבע אדום משובח, כאמור בפסוק: "וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשוֹחַ בַּשָּׁשַר" (ירמיה כב, 14).(ג0.56) בצבע זה השתמשו לצביעת עץ ולציורי הקיר. הוא כנראה האוכרה האדומה או הצהובה שהיא(טט) (ט4)תחמוצת הברזל הטבעית שהייתה היסוד לצבע האדום והצהוב. (ראה גם: צביעה)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מבני בְּרִיעָה משבט בניימין, ממשפחת שאול המלך, כאמור בפסוק: "וְיִפְדְּיָה וּפְנוּאֵל בנֵי שָׁשָׁק" (דברי הימים א' ח, 25)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מתושבי השרון, כאמור בפסוק: "ועל הבקר... שִרְטַי הַשָּׁרוֹנִי" (דברי הימים א' כז, 29)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מבני בָּנִי שגירש את אשתו הנכריה בצו עזרא, כאמור בפסוק: "מַכְנַדְבַי שָׁשַׁי שָׁרַי" (עזרא י, 40). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שוּרָה (של עצים, גפנים): "עלוּ בְּשָרוֹתֶיהָ וְשַחֵתוּ" (ירמיה ה, 10)

_ פרוש | _ פירוש | _ מילון | _ הגדרה מילונית | _ מילון עברי | _ מילון אנציקלופדי | _ אנציקלופדיה | _ תרגום
_ פירוש השם | _ פירוש המילה | _ משמעות המילה | _ ביטויים | _ דקדוק | _ לשון | _ ניבים | _ אטימולוגיה
_ מילים נרדפות | _ ניגודים | _ חריזה | _ חרוזים | _ צירופים | _ פתגמים | _ ניבים | _ תחביר
_ ביטויים | _ ציטוטים | _ ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications