_ פירוש

ראה: פודע

***

ראה: פּוּוה

***

אודֶם או חיוָורון בעת התרגשות, כאמור בפסוק: "כל פנים קִבְּצוּ פָּארוּר" (יואל ב, 6) (ויש מפרשים כמו "פָּרוּר" - קדרה, סיר בִּשוּל, היינו שחוֹר כשוּלי קדֵרה);

***

ראה: פּוּארה

***

מדבר בדרומה של ארץ ישראל ואחת התחנות של בני ישראל בנדודיהם בדרכם לכנען, כאמור בפסוק: "עד אֵיל פארָן אשר על המדבר" (בראשית יד, 6). בפארן היה מושבו של ישמעאל (בראשית כא, 21). משם יצאו המרגלים לתור את הארץ (במדבר יג, 3). מזוהה עם נווה המדבר הגדול של פירן, הנמצא בתוך הגוש הסלעי בדרום סיני, שבו ג'בל מוסה ומנזר קתרינה. (ראה גם: מסעי בני ישראל)

***

ראה: פּוחז

***

ראה: פּוּם

***

ראה: פּוּלחן

***

מעשׂה, מעלל, כאמור בפסוק: "גְדֹל הָעֵצָה וְרַב העלִילִיָּה" (ירמיה לב, 19)

***

בן אוּזַי. היה בין בוני חומת ירושלים בימי נחמיה, כאמור בפסוק: "פלל בן אוּזַי מנֶגֶד המקצוֹעַ" (נחמיה ג, 25). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

ראה: פּוֹסֵחַ

***

גיבור חיל משבט אשר, כאמור בפסוק: "וּבנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל" (דברי הימים א' ז, 33)

***

היא העיר פָּעוּ, כאמור בפסוק: "וימלך... הדד ושֵם עירוֹ פָּעִי" (דברי הימים א' א, 50)

***

עיר באדום, עירו של הדד מלך אדום, כאמור בפסוק: "וַיִמְלֹךְ... הדַר ושֵם עִירוֹ פָּעוּ" (בראשית לו, 39). מקומה אינו ידוע

***

ראה: פּוֹעֵל

***

עיר במצרים: פר־אתם (בית האֵל אתום). נבנתה בידי בני ישראל: "וַיִבֶן... את פִּתֹם ואת רַעַמסס" (שמות א, 11). העיר נבנתה לא לפני ימי רעמסס השני שבימיו אולצו בני ישראל לבנות את ערי המסכנות. נוטים לזהות את פיתום עם תל־אֶ־רְטאבֶּה, הנמצאת כארבעה עשר ק"מ מערבית למסחוטה שגם בה נמצא מקדש לאל אתום
אנגלית: Pithom

***

1. [תנ] נצח, באוֹפן מוחלט וסופי, כאמור בפסוק: "והארץ לא תִּמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, 23)
2. [תנ] בביטוי: לִצמיתוּת [תה"פ] לעולם, לתמיד, לִזמַן בּלתי מוּגבּל, לַחלוּטין: והארץ לא תִמכר לצמִתת, כי לי הארץ (ויקרא כה 23); אני נשאר כאן לצמיתות
3.[עח] ללא הגבלת זמן, דבר המתמשך ללא סוף (למשל: סידרת תשלומים תקופתיים שתשולם לעולם, כמו, למשל, בגימלה צמותה). (ראה: אגרת חוב צמותה).
4. [עח] בהיסטוריה הכלכלית, צורת קשר בין בעל אדמות (אדון) לבין איכר בקשר לעיבוד הקרקע, ששררה באירופה בתקופה הפאודלית.(להרחבה ראה מעות)
perpetuity

***

ראה: פּוֹתֵחַ

***

ראה: פּוֹתֶה

***

מתעצם, מתרבה, שָמֵן, משמין: וִיצָאתם וּפִשְתֶּם כעֶגְלֵי מַרְבֵּק (מלאכי ג, 20)

אנגלית: intensifies; fatten

***

ראו: פּוֹשֵׂעַ

***

1. בן אחותו של דויד המלך ושר בצבא אבשלום, כאמור בפסוק: "ואת עמשׂא שם אבשלום תחת יואב" (שמואל ב' יז, 25). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
2. מראשי בני אפרים, בן חַדְּלַי. היה בין אלו שדרשו מפֶּקח בן רמליהו לשחרר את אנשי יהודה, כאמור בפסוק: "ויקמוּ... וַעמָשָׂא בן חַדְלָי" (דברי הימים ב' כח, 12). תקופתו: המאה השמינית לפני הספירה

***

ראה: פָּזוּר

***

מאלופי עשָׂו באדום, כאמור בפסוק: "אַלּוּף אֵלָה אַלּוּף פִּינֹן" (בראשית לו, 41)

***

ראה: פּורחות

***

ראה: פּוֹרֵט

***

ראה: פּוּרים

***

אביו של יהושפט, שהיה נציב המחוז העשירי בימי שלמה המלך, בתקופת המאה העשירית לפני הספירה: "יהושפט בֶּן פָּרוּחַ ביששכר" (מלכים א' ד, 17)

***

ראה: פּוֹרֵם

***

ראה: פּוֹרֵץ

***

ראה: פּוֹרֵעַ

***

ראה: פּוֹרֵק

***

ראה: פּוֹרֵם

***

ראה: פּוֹרֵעַ

***

ראה: פּוֹרֵץ

***

ראה: פּוֹרֵשׁ

***

ראה: מפורש

***

ראה: פּוֹר

***

ראה: עמורה

***

ראה: פּורת

***

מועֵד, כּושֵל, טועֶה: שָנוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה (ישעיה כח, 7)

***

ממוּנֶּה, מְנַהֵל, שמופקד על ביצוע פעולה כלשהי: סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה (מלכים ב' כה, 19); וְהוּא פָקִיד נָגִיד בְּבֵית ה' (ירמיה כ, 1). הַפָּקִיד היה שם כולל לבעלי משרה שונים, כגון נציג המלך (שופטים ט, 28); בעל תפקיד צבאי גבוה (מלכים ב' כה, 19). גם בבית המקדש היו פקידים (ירמיה כט, 26), שעליהם היה ממונה פקיד נגיד (ירמיה כ, 1). תפקידם היה לשמור על הסדר הטוב. הַפָּקִיד כּוּנה גם: "בעל פּקידוּת" (ירמיה טז, 13)

אנגלית: official, supervisor

***

ראה: עמוּקות

***

מצווֹת ה', כאמור בפסוק: "פִּקוּדֵי ה' יְשָרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהילים יט, 9)

***

ראה: פּוֹקֵחַ

***

ראה: פּקוּח

***

ראו: מפוּקד

***

חשכה גדולה, עלָטָה, כאמור בפסוק: "וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת" (עמוס ה, 8)

***

מחלקה, חלק ממשפחה, כאמור בפסוק: "וְעִמְדוּ... לִפְלֻגּוֹת בית האָבוֹת" (דברי הימים ב' לה, 5)

***

אחד משני מלכי מדיין שנהרגו בידי גדעון, כאמור בפסוק: "וַיִלְכֹּד... את זֶבַח ואת צַלְמֻנָּע" (שופטים ח, 12). תקופתו: המאה השתים-עשרה לפני הספירה

***

תחנה בדרכם של בני ישראל במדבר בין הֹר ההר ובין פונון, כאמור בפסוק: "וַיִסְעוּ מצַלמֹנָה וַיַחנוּ בְּפוּנֹן" (במדבר לג, 42). מזוהה עם המצודה הרומית בערבה שנקראה בשם צלמון

***

משפט, כאמור בפסוק: "שָגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה" (ישעיה כח, 7)

***

ריבוי של "פֶּסֶל": ופסיליהם תשרפוּן באש (דברים ז 5), והעמיד האשֵרִים והפּסִלִים (דברי הימים ב' לג, 19). (ראה: פֶּסֶל)
אנגלית: sculptures

***

בנו השמיני והצעיר ביותר של עובד אדום. היה לוי מהשוערים בבית ה', כאמור בפסוק: "יִשָׂשׂכָר השביעי פְּעֻלְתַי השמִינִי" (דברי הימים א' כו, 5). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

מילה יחידאית במקרא בפסוק: "רַכּוּ דבריו מִשָמֶן והֵמָּה פְתִחות" (תהילים נה, 22) ופירושה: נֶשֶק, חרבות שלוּפות

***

ראה: מפוּתֶה

***

כינוּיָם של תושבי אזור פַּתְרוֹס, כאמור בפסוק: "ואת פַּתְרֻסִים ואת כַּסְלֻחִים" (בראשית י, 14)

***

(במקרא) גַּחֶלֶת כבוּיָה, חתיכות עץ שנשרפו בשיטה מיוחדת המאפשרת להשתמש בהם כגחלים לחימום: חָרָש נֹפֵחַ בְּאֵש פֶּחָם (ישעיה נד, 16) (להרחבה ראה מילון המקרא)
אנגלית: ember

***

פֶּחָה, כאמור בפסוק: "להיות פֶּחָם בארץ יהודה" (נחמיה ה, 14)
אנגלית: pasha

***

ראה: פּליאי

***

1. [תנ] סודי, נפלא, נשׂגב מיכולת האדם לקלוט: "למה זה תשאל לִשְמִי והוא פֶּלִי (כתיב - פלאי)" (שופטים יג, 18);
2. [יב] פִּלאי (נכתב גם: פֶּלִאי): וזה דבר פלי הוא ואינו ממנהגו שלעולם (מדרש הגדול, בראשית תשעז)

***

(במקרא) מושל מדינה או איזור במדינה (אוּפְיַן בתקופה הפרסית), כאמור בפסוק: "לֶחֶם הפֶּחָה לא אכלתי" (נחמיה ה, 14). בתפקיד זה כיהנו ביהודה זרובבל ונחמיה. שׂכרו של הפחה בא מהכנסת הפלך, ונחמיה מתפאר כי בעת כהונתו לא אכל את לחם הפחה. תואר זה של שררה היה גם באשור ובבל ובא בצירוף סגנים, כאמור בפסוק: "ונִפַּצתי בך פַּחוֹת וסגנים" (ירמיה נא, 23). הפחות היו קצינים צעירים מבני האצולה (יחזקאל כג, 6). היו בעלי סמכות צבאית אך לא גבוהה ביותר (מלכים ב' יח, 24). גם בצבא ארם היה נהוג (מלכים א' כ, 24). בישראל נמצא המושג "פחות הארץ" בימי שלמה (מלכים א' י, 15), אך תפקידם אינו ברור

***

נפלא, טָמִיר, כָּמוּס, על־אנושי, נשגב, כאמור בפסוק: "למה זה תִּשְאַל לִשמִי והוא פֶּלִאי" (שופטים יג, 18)

***

1. [תנ] חתיכה, נתח: ותשלֵךְ... פֶּלַח רֶכֶב על רֹאש... (שופטים ט, 53), פלח דבֵלה (שמואל א' ל 12); פלח שוק
3. [עח] כל אחד מן החלקים הנפרדים של פּרי ההדר העטוּפים קרוּם: פירקנו התפוז לפלחים; הזקן חסר השיניים ישב בפתח בקתת חמר ומצץ פלח תפוז שחתך בלהב סכין
4. [עח] באלקטרוניקה: פיסה חתוכה מגביש צורן המשמשת לייצור שבבים
אנגלית: slice

***

1. אביו של אוֹן, אחד מחבורתו של קורח מבני ראובן, כאמור בפסוק: "ואוֹן בן פלת בני ראובן" (במדבר טז, 1). תקופתו: המאה השלוש-עשרה לפני הספירה
2. בן יהונתן מבני ירחמיאל ממשפחת כָּלֵב, כאמור בפסוק: "וּבני יוֹנָתָן פלת וזָזָא" (דברי הימים א' ב, 33)

***

ראה: מִיכָה, מִיכָיְהוּ

***

ראה: פִּשְׁתָּה

***

פֶּשֶת - הוא המוּצר של פשטה, שהיה נפוץ במצריים ובארץ היה נדיר ויקר, והובא בדרך-כלל ממצרים כחומר גלם. את הפשתה נהגו לתלוש בעודה גבעול, כי ממנו קיבלו את הסיבים לאריגה. לאחר התלישה קיבצו את גבעולי הצמח אניצים־אניצים וסרקוּם במסרק. השרו את הגבעולים במים וייבשום. אחר כך נופצו הגבעולים בחבטות כדי להפקיעַ את הסיבים מהעץ, ואז נסרקה הפשתה סופית והפרידו אותה מן הנעורת (ישעיה א, 31), וזו נוצלה לעשיית פתילים. פשתה נקיה זו נקראה פִּשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת (ישעיה יט, 9) והייתה מוכנה לטוויה ולאריגה. מין עדין יותר של חוטי הפשת הוא האֵטוּן ששימש לעשיית מַרְבַדִּים (משלי ז, 16)

***

ראה: פֶּרֶא

***

1. חמור בּר, ערוד: "היִנְהַק פֶּרֶא עלֵי דֶשֶא" (איוב ו, 5). הוא מהיר ריצה אך לא ניתן לבִּיוּת
2. (בהשאלה) כינוי לאדם פָּרוּעַ ללא רסן ומשמַעַת, כאמור בפסוק: "והוא יהיה פֶּרֶא אָדָם" (בראשית טז, 12)
אנגלית: wild ass; savage

***

אכזריות, לַחַץ, עבודה קשה המפרכת (שוברת ומפוררת) את הגוּף, כאמור בפסוק: "וַיַעבִידוּ מצרַיִם את בני ישראל בְּפָרֶךְ" (שמות א', 13)

***

מקום ביהודה סמוך לירושלים שבו נהרג עוּזָא, כאמור בפסוק: "ויקרא למקום ההוּא פרץ עֻֻזָא" (דברי הימים א' יז, 1);
ראה גם: עוּזָא, עוּזה

***

ניצַת הפרח, כאמור בפסוק: "מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים" (מלכים א' ו, 18)

***

ראה: פּוּרָה

***

אחד משבעת עמי כנען, כאמור בפסוק: "ואת החִתִּי ואת הַפְּרִזִי" (בראשית טו, 20). חֵלק הפריזי נשאר בארץ והעלה מס עובד (מלכים א' ט, 20). גם בעבר הירדן ב"הר אפרים" ישבו. יש הטוענים ששמם משורש פרז ומשמע שגרו בערי פרזות, כלומר השתייכו לאוכלוסיה העירונית. ויש הטוענים ששמם מרמז לברזל והם היו חרשי מתכת וייתכן שהיו חלק משבט חורי שעסק בעבודה זו כמו הקינים והקנזים

***

עמק הנמצא במשולש הצפוני שבין נחל יבוק ובין הירדן שבו הייתה העיר סוכות, כאמור בפסוק: "ועֵמק סֻכּוֹת אמַדֵד" (תהילים, ס, 8). בקרבת מקום היו מעברות הירדן

***

ראה: עמק המלך

***

מִפְקָד, האנשים או החפצים שהתפקדו, כאמור בפסוק: "אֵלֶּה הַפְּקֻדִּים אשר פָּקַד מֹשה" (במדבר א, 44)

***

פָּתוח (עיניים או אוזניים), כאמור בפסוק: "אשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחות על כל דַרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיה לב, 19)

***

מקום בקרבת הגלגל, כאמור בפסוק: "והוא שָב מן הפסילים" (שופטים מ, 19)

***

טענה, ריב, תביעה תַּקִּיפה, מסמך המוכיח זכות משפטית: קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה' עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יעקֹב (ישעיה מא 21)
אנגלית: Claim, quarrel

***

ראה: עָצוּם

***

ראה: עצוּמה

***

אוֹצָרות השמורים לעתיד, כאמור בפסוק: "וְאָסִיר גבוּלֹת עַמִּים וַעתוּדֹתֵיהֶם (כתיב - ועתידתיהם) שוֹשֵׂתִי" (ישעיה י, 13)

***

בת אחאב, מלכת יהודה, כאמור בפסוק: "וַתִּשְמַע עתַלְיָה את קוֹל הָרָצִין" (מלכים ב' יא 13). מלכה בשנים 842-836 לפני הספירה. הייתה בתו של עמרי מלך ישראל (מלכים ב' ח, 26) או בִּתם של אחאב ואיזבל (מלכים ב, ח, 8), אשת יהורם מלך יהודה ואמו של אחזיה מלך יהודה (מלכים ב' ח, 26). הנהיגה את עבודת הבעל בעת מלכותם של בעלה ובנה. לאחר רֶצח אחזיה המיתה את כל בני המלך ותפסה את השלטון. הניצול היחיד היה יואש בן אחזיה שהומלך בהיותו בן שבע שנים בידי יהוידע הכוהן הגדול, שקשר קשר נגד עתַלְיָה. היא נחלה תבוסה ונהרגה (מלכים ב' יא, 16-4)

***

1. איש משבט בנימין ממשפחת ירוחם, תושב ירושלים, כאמור בפסוק: "וְשַמְשְרַי וּשְחַרְיָה וַעתַלְיָה" (דברי הימים א' ח, 26)
2. אביו של ישעיה מהשבים לירושלים בתקופת עזרא, כאמור בפסוק: "וּמבנֵי עֵילָם יְשַעְיָה בן עתליה" (עזרא ח, 7). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

עיר בנחלתו של שבט יהודה, כאמור בפסוק: "ולאשֶר בַּעתָךְ" (שמואל א' ל, 30). לשם שלח דויד מהשלל ששלל מהעמלקים לאחר שפשטו על צִקלג

***

מילה לא ברורה, אולי רבים מ"עָתָר" - עשן (קטורת), כאמור בפסוק: "עתָרַי בת פּוּצִי יוֹבִלוּן מִנְחָתִי" (צפניה ג, 10)

***

מנשיאי המשפחות בשבט שמעון בימי חזקייהו, כאמור בפסוק: "וְיֵהוּא... בן שְׂרָיָה בן עשִׂיאֵל" (דברי הימים א' ד, 35). תקופתו: המאה השמינית לפני הספירה

***

עיר מלוכה אמורית בשפלת יהודה: מלך לָכִיש מלך עֶגלוֹן (יהושוע י, 5). עגלון נזכרת ברשימת שלושים ואחד מלכי הארץ שהיכה יהושוע (יהושוע, יב, 12). בחלוקת הארץ נפלה בגורלו של שבט יהודה (יהושוע טו, 38). מזוהה עם תל־אל־חסי

***

מלך מואב: "את עגלון מלך מואב״ (שופטים, ג, 12). תקופתו: המאה השתיים- עשרה לפני הספירה עגלון ניסה לכבוש בחזרה שטחים שאבדו למואב בימי מלחמת סיחון וכיבושי ישראל. עגלון נהרג בתחבולת ערמה של אהוד בן גרא, ומואב נכנעה לפני ישראל (שופטים ג, 29-30)

***

ראה: עברון

***

מבני זַתּוּא שגירש את אשתו הנכריה בצו עזרא, כאמור בפסוק: "ומבני זַתּוּא... וזָבָד וַעזִיזָא" (עזרא י, 27). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

יוצאי חלציו של האדם, כל מה שנולד וְגָדֵל - ילדי האדם, ולדות בעלי החיים וצמחים למיניהם: אֶצֹּק רוּחִי על זַרְעֶךָ... על צֶאצָאֶיךָ (ישעיה מד, 3), וכן: הארץ וּמלֹאָהּ תֵּבל וכל צֶאצָאֶיהָ (ישעיה לד, 1)

***

עיר בנחלתו של שבט אשר, כאמור בפסוק: "ועֶבְרֹן ורחֹב וחַמוֹן וקָנָה" (יהושע יט, 28). מזוהה עם עַבדוֹן (ע"ע)

***

1. לוי משורר שהשתתף בתהלוכת הבאת הארון לירושלים בימיו של דויד, כאמור בפסוק: "וִיעִיאֵל וַעזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת" (דברי הימים א' טו, 21). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
2. אביו של הושע שהיה נגיד משבט אפרים, כאמור בפסוק: "לִבנֵי אפרַיִם הוֹשֵעַ בן עזזיָהוּ" (דברי הימים א' כז, 20). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
3. לוי פקיד בימיו של חזקייהו, שהיה ממונה על התרומות והנדבות לבית המקדש, כאמור בפסוק: "וִיחִיאֵל וַעזַזְיָהוּ וְנַחַת" (דברי הימים ב' לא, 13). תקופתו: המאה השמינית לפני הספירה

***

1. [תנ] תכשיט לרגליים שצורתו כאֶצעָדה, כאמור בפסוק: "את תפארת העכסִים והשביסים" (ישעיה ג, 18). על כל רגל נהגו לענוד יותר מעכס אחד
2. [תנ] כְּבָלִים, טבעות דומות לעכס שהיו קשורות מרגל לרגל. שימשו כנראה להובלת אסורים, כאמור בפסוק: "וכעֶכֶס אל מוּסַר אוִיל" (משלי ז, 22)
3. [תמ] נחש ארסי: יָצַא עליה העֶכֶס וּנשכהּ ומתה (מדרש תנאים לב)
אנגלית: anklet; rattlesnake

***

1. כּלי נגינה מצלצל כעין מצילתיים, כאמור בפסוק: "הַלְלוּהוּ בצִלְצְלֵי שָמַע" (תהילים קנ, 5)
2. כלי נקישה. סוברים שהוא "הערמוניים" (קסטניֶיטים), כאמור בפסוק: ובמנענעים ובצֶלצלים (שמואל ב' ו, 5)

***

מקום בנחלת בניימין, כאמור בפסוק: "עם קְבֻרַת רחל בגבוּל בניָמִן בצֶלְצַח" (שמואל א' י, 2)

***

מגיבוריו של דויד, נושׂא כֵּליו של יוֹאָב, כאמור בפסוק: "צֶלֶק העַמֹּנִי נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי" (שמואל ב' כג, 37). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***