_ פירוש

ראה: עִלִּי

***

ראה: מְצַמֵּת

***

1. [תנ] אשכּולות קטנים ודַלים של ענבים, שמִצווה להשאירם לעניים: "אם בֹּצְרִים... לא יַשְאִירוּ עוֹלֵלוֹת" (ירמיה מט, 9). (ראה גם: מתנות עניים)
2. [עח] (בהשאלה) שאֵריות, דברים קטנים ולא חשובים (ראו: עולֵלָה)
אנגלית: grapes gleanings

***

(בהשאלה) יצירות רוחניות שהן פרי (תוצאה) של משהו: קובץ של סיפורים מעוללות המפגש של לוחמי תש"ח
אנגלית: minor items

***

1. בן שמעי, ראש בית אב בשבט בניימין, כאמור בפסוק: "וֶאלִיעֵנִי וְצִלְּתַי וֶאלִיאֵל" (דברי הימים א' ח, 26)
2. איש מנשה שהצטרף לכוחות דוד בצקלג, כאמור בפסוק: "ויוֹזָבָד וֶאלִיהוּא וְצִלְּתָי" (דברי הימים א' יב, 21). תקופתו: המאה האחת-עשרה לפני הספירה

***

ראו: מְעַמֵר

***

ראה: מְצַמֵּחַ

***

ראה: מְעַלֵעַ

***

למעלה: "ועֵלָא מִנהוֹן סָרכין תְלָתָה" (דניאל ו, 3)
ראו: עילא

***

ראו: עילה

***

עִמִּי, כאמור בפסוק: "ואתה פֹּה עמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, 28)

***

ראה: עילאה

***

ראה: צימוּקים

***

חַלָש, מתעלף: וכל עצי השדה עליו עלפֶּה (יחזקאל לא, 15); עולפה עד אין מרפא (מלשון הפיוט)

***

תן עֵצה [רק בציווי, בשאר הצורות - ראה: יעץ], כאמור בפסוק: "עצוּ עֵצָה ותפָר" (ישעיה ח, 10)

***

1. בכורו של ארם, בנו הצעיר של שם בן נוח, כאמור בפסוק: "ובני ארָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר" (בראשית י, 23)
2. בכורו של נחור אחי אברהם, כאמור בפסוק: "את עוץ בְּכֹרוֹ ואת בּוּז אָחִיו" (בראשית כב, 21). תקופתו: המאה השמונה־עשרה לפני הספירה
3. מצאצאיו של שֵׂעיר החורי, כאמור בפסוק: "אלה בני דִישָן עוּץ וַארָן" (בראשית לו, 28)

***

ארצו של איוב, חבל ארץ בדרום מזרח הירדן, כאמור בפסוק: "איש היה בארץ עוּץ איוב שמוֹ" (איוב א, 1). סוברים שיש לחפש את ארץ עוץ באזור הדרומי- מזרחי של ארץ ישראל

***

1. בן עמיהוד משבט יהודה שחזר מבבל והתיישב בירושלים, כאמור בפסוק: "עוּתַי בן עַמִּיהוּד" (דברי הימים א' ט, 4). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה
2. מבני בִּגְוַוי שחזר עם עזרא מבבל, כאמור בפסוק: "וּמבני בִגְוַי עוּתַי וְזַכּוּר" (עזרא ח, 14). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

מגיבורי דויד, כאמור בפסוק: "עֻזִיָּא העַשְתְּרָתִי" (דברי הימים א' יא, 44). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

צל, אפלולית, כאמור בפסוק: "יסנהו צאלים צִללו" (איוב מ, 22); וכן בפסוק: " עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים ד, 6)

***

עמק ים המלח לפני ההפֵכָה, כאמור בפסוק: "עמק השִדִים הוא ים המלח" (בראשית יד, 3). עמק השידים הוא שפלה בדרום ים המלח המכוסה חָצָץ והרוויה מלח, ובמקומות שונים מצויות בה שלוליות מים ומדמנות טובעניות המכוסות מעטה מלח

***

עמק במעבר מהשפלה להרי יהודה, כאמור בפסוק: "נֶאֶסְפוּ וַיַחנוּ בעֵמֶק האֵלָה" (שמואל א' יז, 2). שם נלחם דויד בגוליית והרגוֹ. העמק עובר מהכפר נחלין, ממערב לבריכות שלמה, לעבר בית נטופה ועובר צפונית לשוכו אשר ביהודה לעבר פלשת. בעמק הזה עברה דרך פלישה חשובה לפלישתים לעבר הרי יהודה וירושלים. זהה עם ואדי אֶ־סַאנְט

***

מקום בהרי יהודה, כאמור בפסוק: "נִקהלוּ לעמק בְּרָכָה" (דברי הימים ב' כ, 26). זהה עם ואדי אל-עַרוּבּ בקרבת ח'רבת בְּרַיְכּוּת. סוברים כי עמק זה והמאורעות הקשורים בו שימשו דפוס לחזונות אחרית הימים הנתלים בעמק יהושפט (יואל ד, 2) ובעמק החרוּץ (יואל ד, 14)

***

מקום בדרום ירושלים, כאמור בפסוק: "וַיֵצֵא... אל עמק שָוֵה הוּא עמק המלך" (בראשית יד, 17). למקום זה יצא מלך סדום לקראת אברהם אחרי שובו מהכות את כדרלעומר, ומלכּיצדק מלך שָלֵם הוציא לכבודו לחם ויין. יוסף בן מתתיהו קובע את מקומו במרחק 730 מ' מירושלים. מזוהה דרומית לירושלים מתחנת הרכבת כיום ועד תלפיות וארנונה

***

עמק שנמצא במזרחה של ארץ ישראל. זורם בו נהר הירדן שנשפך לים המלח. מתחלק לשלושה חלקים:
1. בקעת הירדן;
2.בקעת ים המלח;
3. הערבה.
החלקים השונים נבדלים במבנה הקרקע ובתנאי האקלים. בקעת הירדן היא ארץ חקלאית בחלקה, בעוד שבקעת ים המלח היא בעיקרה שוממה - אף כי יש בה נאות מדבר כעין גדי. הערבה היא החלק השומם ביותר. עמק הירדן נמצא בבקעת הירדן - ים המלח. הוא חריץ עמוק שנוצר על־ידי התבקעות פני הארץ. הבקעה היא סעיף ממערכת בְּקִיעִים העוברת במזרחה של אפריקה. חורבנם של סדום ועמורה קשור למערכת הזעזועים שפקדו את האזור
ראו: עֵמֶק יְהוֹשָפָט, עֵמֶק היַרְדֵן

***

העמק שבו נמצאת העיר חברון. משם שלח יעקב את יוסף לראות את שלום אחיו בשכם, כאמור בפסוק: "וישלָחהו מעמק חברון" (בראשית לז, (12-14

***

עמק בו עתיד להתרחש יום הדין: "וקִבצתי את כל הגויים אל עֵמֶק יהושפט ונִשפטתי עִמָם שָם" (יואל ד 2). עמק ברכה ועמק יהושפט הינם מקום אחד המזוהה בואדי אל-ערוב. נקרא גם: עֵמֶק החרוּץ
אנגלית: Valley of Josaphat

***

עֵמק הנקרא על שם העיר יזרעאל. משתרֵעַ לרוחב הארץ בין הרי הכרמל, הגלבוע והרי הגליל התחתון. נהר הקישון זורם בו. היה עורק תחבורה חשוב, ושימש דרך לחדירת שבטים ממזרח לירדן. הערים הבצורות מגידו, תענך, בלעם ובית שאן נועדו לשמור על מעברי ההרים המוליכים אליו. קרבות גדולים אירעו בו, כגון הקרב בין דבורה וברק בן אבינועם לבין יבין מלך חצור (שופטים פרקים ד-ה). מלחמת שאול בפלישתים (שמואל א כט 1; לא 1 ואילך). נכבש סופית בידי דויד ונכלל בנחלת מנשה. עמק יזרעאל היה אסם התבואה של ארץ ישראל, ורק ב-636 לספירה, עם הכיבוש הערבי, הפך לביצה מוכת קדחת.

***

1. [תנ] עמק בסביבות יְרִיחוֹ, כאמור בפסוק: "וַיַעלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר" (יהושוע ז, 24). נמצא צפונית-מערבית ליריחו בסביבות העי. במקום זה רגמו בני ישראל את עכן על שמעל בחרם (יהושוע ז, 11). בחלוקת הארץ נפל בחלקו של שבט יהודה (יהושע טו, 7)
2. [עח] (בהשאלה) מקום סֵבל וּפוּרעָנוּת

***

עמק בדרום ירושלים: גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים (יהושוע יח, 16). הוא אֶל-בַקְעָה - הבקעה המהווה קו גבול בין נחלת שבט יהודה לנחלת בני בניימין (יהושוע טו, 8). היה אחד מדרכי הפלישה של הפלישתים (שמואל ב' ה, 18). כיום עוברת בעמק זה מסילת הברזל המקשרת את ירושלים עם השפלה
אנגלית: Valley of Rephaim

***

מקום בנחלתו של שבט בניימין, כאמור בפסוק: "וּבֵית חָגְלָה ועמק קְצִיץ" (יהושוע, יח, 21) באזור בקעת יריחו. אין זיהוי מדויק של המקום

***

הקרבה עַצְמִית, דְּבֵקוּת במשימה, כאמור בפסוק: "זכור ה' לדָוִד את כל עֻנוֹתוֹ" (תהילים קלב, 1)

***

מקום בעבר הירדן בסביבות בית בָּרָה מצפון ליריחו. בו הרגו אנשי אפריים את עורב במלחמת גדעון במדיין, כאמור בפסוק: "וַיַּהַרְגוּ את עוֹרֵב בצוּר עוֹרֵב" (שופטים ז, 25)

***

מוץ, תבן: כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט (דניאל ב, 35)
אנגלית: husk, straw

***

מקומה של מערה במדבר עין גדי שבה הסתתרו דויד ואנשיו מפני שאול, כאמור בפסוק: "לבַקש... על פּני צוּרי היעֵלים" (שמואל א' כד, 3)

***

בן אביחַיִל משבט לוי, נשיאם של משפחת מררי, כאמור בפסוק: "וּנשיא... צוּרִיאֵל בן אבִיחָיִל" (במדבר ג, 35). תקופתו: המאה השלוש- עשרה לפני הספירה

***

אבי שלומיאל, נשיא שבט שמעון בעת נדידת ישראל במדבר, כאמור בפסוק: "שְלמִיאֵל בן צוּרִישַדָּי" (במדבר א, 6). תקופתו: המאה השלוש- עשרה לפני הספירה

***

מצוּקה, לַחַץ, צרות ויִיסוּרים, כאמור בפסוק: "בארץ צָרָה וְצוּקָה" (ישעיה ל, 6), בבוא עליכם צרה וצוקה (משלי א 27)

***

מהעצים שצמחו בגן עדן, כאמור בפסוק: "ועץ החיים בתוך הגן" (בראשית ב, 9). האכילה ממנו נאסרה לאחר שהאדם אכל מפרי עץ הדעת

***

כינוי לסמלי עבודה זרה, המורה בעיקרו על אשֵרוֹת ואבנים מקודשות, כדוגמת מצֵבות ואבני מזבח, וחל גם על פסילים, כאמור בפסוק: "ועבדת שם...עץ ואבן" (דברים כח, 36)

***

עצֵי יַעַר הוא כינויָם של עצי הסרק במקרא, בניגוד לעצי פרי, כאמור בפסוק: "כתפוח בעצי היער" (שיר השירים ב, 3)

***

הוא ההדס שנמנה עם ארבעת המינים שנוטלים בסוכות, כאמור בפסוק: "ולקחתם לכם... וענף עֵץ עָבֹת" (ויקרא כג, 40). עץ עבות משמעו עץ סבוך, וחז"ל זיהו את "עץ עבות" עם ההדס. ההדס הוא צמח הגדל בר בכרמל ובגליל העליון. הוא שיח לא גבוה שאינו משיר עלים. ענפיו הריחניים והיפים שימשו להכנת עטרות חתנים. זני ההדס התרבותי מרובים. הוא פורח בקיץ, פרחיו לבנים, מרובי אבקנים ופירותיו, הם "ענבי הדס", שחורים ואינם טעימים. מצויים מינים בעלי ענבות לבנות הראויות למאכל

***

ראה: עץ עבות

***

חמישה מתוך שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל הם עצי פרי: גפן, תאנה, רימוֹן, זית ותמר. הפירות נכללו במזונותיו היומיומיים של תושב הארץ. עץ הפרי היה מיסודות הקיום של כלכלת הארץ, ומתוך הכרה זו נחקק החוק בדבר איסור

***

בנו השלישי של אליפז בן עשו, כאמור בפסוק: "אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז" (בראשית לו, 15). נקרא גם: צְפִי. תקופתו: המאה השש־עשרה לפני הספירה

***

ראה: צְפוֹ

***

(קרי: עוֹ-) עָנָף: מִבֵּין עֳפָאִים יִתְּנוּ קוֹל (תהילים קד, 12), וכן בארמית: עָפְיֵהּ שַפִּיר ואִנְבֵּה שַׂגִיא (דניאל ד, 9)
אנגלית: branch

***

בן גָד בן יעקב: "ובני גָד צִפְיוֹן וחַגַּי" (בראשית מו, 16). נקרא גם: צְפוֹן. תקופתו: המאה השש-עשרה לפני הספירה

***

גללים, כאמור בפסוק: "את צְפִיעֵי (כתיב - צפועי) הבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי האדם" (יחזקאל ד, 15)

***

וְלָדוֹת (ממין נקֵבה), כאמור בפסוק: "הצאצאים והצפיעות כל כְּלֵי הקָטָן" (ישעיה כב, 24)

***

1. משהוּ קטן: "וּמִן האַחַת... יָצָא קֶרֶן אחת מִצְּעִירָה" (דניאל ח, 9);
2. גיל צעיר: "הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ והצָעיר כִּצְעִרָתוֹ" (בראשית מג, 33)

***

ראה: צפירה

***

ראה: מְצַעֵק

***

, התשיעי בספרי תרי עשר. כלולות בו שלוש נבואות שנאמרו בשנים הראשונות למלכוּת יאשייהו, לפני התיקונים בדת שנעשו בשנת 622 לפני הספירה. הנבואה הראשונה - א, 2-18 - תוכחה על עבודת האלילים ועל כך החוטאים ייענשו ביום ה'; הנבואה השנייה - ב, 1-15 - קריאה לחזור בתשובה; הנבואה השלישית - ג, 1-20 - צפניה מבקר את המנהיגים המדיניים והרוחניים של יהודה. הרשעים יושמדו והשארית תיגָאֵל. צפניה הושפע ברעיונותיו ובסגנונו מדברי ישעיה שקדם לו בכשמונים שנה

***

ראה: עֳפי

***

ראה: מְצַעֶה

***

צמיד, אצעדה מעדיי הזרוע, היד או הרגל של אישה: "הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִשּׁרִים" (ישעיה ג, 20). (ראה גם: אצעדה)
אנגלית: bracelet

***

ראה: טְחוֹרִים

***

ראה: מְעַצֵּב

***

ראה: ציפּייה

***

ראה: מְעַצֵּם

***

ראה: מְעַפֵּר

***

ראו: מְצַפֶּה, מצוּפּה

***

ראה: ציפּורה

***

סוגֵר, עוצֵם, כאמור בפסוק: "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹב תַהְפּכוֹת" (משלי טז, 30)

אנגלית: shut

***

שִלטוֹן: "מֵעֹצֶר וממשפט לקָּח" (ישעיה נג, 8)
אנגלית: authorities

***

מקום על גבול נחלת שבט זבולון, כאמור בפסוק: "ומִשָם עָבַר... גִתה חֵפר עִתָה קָצִין" (יהושוע יט, 13). נמצא בסביבות צפורי ויש המזהים אותו עם כפר כנא
כָּעֵת עכשיו, בשעה זו, כאמור בפסוק: "שוֹב אָשוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה" (בראשית יח, 10)

***

ראה: מְעַשֶה

***

מצאצאי פרץ בן יהודה, מתושבי ירושלים בתקופת נחמיה. תקופתו המאה החמישית לפני הספירה: מִבְּנֵי יְהוּדָה עֲתָיָה בֶן-עֻזִּיָּה בֶּן-זְכַרְיָה בֶן-אֲמַרְיָה, בֶּן-שְׁפַטְיָה בֶן-מַהֲלַלְאֵל--מִבְּנֵי-פָרֶץ (נחמיה יא, 4)

***

ראה: עישׂרון

***

ראה: מְעַתֵּד

***

בנם של יצחק ורבקה ואחיו של יעקב, כאמור בפסוק: "ויקראו שמו עֵשָׂו" (בראשית כה, 25). תקופתו: המאה השבע-עשרה לפני הספירה. עשו היה הבכור, ויעקב - הצעיר בתאומים שילדה רבקה ליצחק. נקרא עשו על כי היה שָׂעִיר וכאילו "עָשׂוּי" ומושלם כמבוגר. על שֵם שערו האדום נקרא גם אדוֹם (בראשית כה, 25). עשו נדד להר שעיר (בראשית לו, 8) ונתעצם גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית (בראשית לב, 4)

***

סחורות יצוא, כאמור בפסוק: "בכסף ברזֶל... נתנוּ עִזְבוֹנָיִךְ" (יחזקאל כז, 12)

***

ראה: מְעַזֵק

***

טַבַּעַת, כאמור בפסוק: "וחַתמא מַלְכָּא בעִזְקְתֵה" (דניאל ו, 18)

***

עוף דורס ממשפחת הנציים: את הנשר ואת הפֶרֶס ואת העזניָּה (ויקרא יא, 13). העזניה היא עוף טמא ואסור באכילה (ויקרא יא, 13). היא עוף גדול שצבעו חום אפור כהה, ראשו וקדמת צווארו קרחים. מזונה של העָזנִיָה נבלות וגם טרף חי. מצויה בדרום אירופה, בצפון אפריקה, בקדמת אסיה ובאסיה המרכזית. בארץ היא יציבה, אך מזדמנת לעִתים רחוקות באזור ים המלח ובבקעת הירדן
אנגלית: black vulture

***

הם הרוֹש שהוא עשב ארסי ומר המשמש כסמל למרירות ואסון (תהילים סט, 22). נזכר בהקשר עם לענה (איכה ג, 19). בשירת האזינו נאמר על אויבי ה' כי "ענָבֵמוֹ ענבי רוֹש" (דברים לב, 34)

***

ראו: בית עֲנוֹת

***

ראה: צנינים

***

ראה: צין

***

עיר בשפלת יהודה, היא צַאנָן, כאמור בפסוק: "צְנָן וַחדָשָה וּמגדל גָּד" (יהושוע טו 37). ראה: צַאנָן

***

ראה: מְעַנֵּן

***

ראה: מְעַנֶה

***

צֹאן, כאמור בפסוק: "צֹנֶה ואלָפים כּלָם וגם בַהמות שָׂדָי" (תהילים ח, 8), וכן בפסוק: "עָרִים לטַפְּכֶם וגדֵרות לצֹנַאכֶם" (במדבר לב, 24)

***

מכשפה, מַגֶּדֶת עתידות, כאמור בפסוק: "ואתם קִרבו הֵנָה בני עֹנְנָה" (ישעיה נז, 3)

***

1. בנו החמישי של גד ואבי משפחת העֵרִי, כאמור בפסוק: "ובני גד... עֵרִי וַארוֹדִי וְאַרְאֵלִי" (בראשית מו, 16). תקופתו: המאה השש-עשרה לפני הספירה
2. [ת'] מצאצאי עֵרִי, כאמור בפסוק: "לְעֵרִי משפַּחַת הָעֵרִי" (במדבר כו, 16)

***

אחות דויד ואימם של אבישַי, יואב ועשהאל, כאמור בפסוק: "ויהיוּ שם שלשה בְּנֵי צְרוּיָה" (שמואל ב' ב, 18). תקופתה: המאה האחת-עשרה לפני הספירה

***

ראה: מְצָרֵף

***

ראה: פריזי

***

היא העיר צְרֵדָה בנחלת שבט מנשה: "וַיָּנָס... עד בֵּית השִטָּה צְרֵרָתָה" (שופטים ז, 22).

***

ראו: מְעָרֶה

***

1. [עח] [נ'] עיירה בנגב הצפוני-מזרחי באזור בּאֵר-שֶבַע, שנוסדה בשנת 1961. מספר תושביה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בערד 27,388 תושבים (להרחבה ראה מילון המקרא)
אנגלית: Arad;
2. [תנ] [ז'] עָרוֹד, מין בתת-סוג חמור, חמוֹר־בּר: "ועִם עֲרָדַיָא מְדוֹרֵהּ" (דניאל ה, 21)
אנגלית: wild ass

***

ראה: צרור

***

ראה: צָרוּר

***

1. מתערטֵל, חושׂף, מגַלֶה, כאמור בפסוק: "פְּשֹטָה וְעֹרָה וַחגוֹרָה על חלָצַיִם" (ישעיה לב, 11)
2. מֵריק (תוכֶן של כלי), כאמור בפסוק: "וַתְעַר כַּדָהּ אל השֹקת" (בראשית כד, 20)
3. הורֵס, מַחריב, כאמור בפסוק: "עָרוּ עָרוּ עַד היסוד בּה" (תהילים קלז, 7)

אנגלית: undress, get naked, empty, destroy

***

עיר בצְפוֹן הנגב שעברה מפלישתים ליהודה, כאמור בפסוק: "לָכֵן הייתה צִקְלַג למַלְכֵי יְהוּדָה" (שמואל א' כז, 6). למעשה שבט יהודה ושמעון לא הורישוה והיא הייתה בימי שאוּל בידי הפלישתים. נכבשה בימי דויד ויושבה בשיבת ציון בעולי בבל (נחמיה יא, 28). יש הסוברים שהיא תל אֶ-שַרִיעָה, שבעה-עשר ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. ויש הסוברים שהיא תל אל־חוִילֶפֶה, שישה־עשר ק"מ צפונית־מזרחית לבאר שבע. הזיהוי הראשון מקובל יותר

***

ראה: עיקשוּת

***

ראה: מְעַקֵב

***

ראה: עיקש

***

ראה: מְעַקֵּשׁ

***