_ פירוש

ראה: מְסַכְסֵךְ

***

שוכֵר בכסף, משַחֵד שׂרים ואנשים בעלי השפעה: "וסֹכְרים עליהם יועצים להָפֵר עצתם" (עזרא, ד, 5) (תנו דעתכם להבדל בין סוֹחֵר לבין סוֹכֵר ולבין שׂוֹכֵר)
אנגלית: hiring

***

העוסקת במסחר, סוכנת, כאמור בפסוק: "תַּרְשִיש סֹחַרְתֵּך מֵרֹב כל הוֹן" (יחזקאל, כז, 12)

***

ממיני השַיִש, כאמור בפסוק: "על רצפַּת בַּהַט וָשֵש וְדַר וְסֹחָרֶת" (אסתר, א, 6).

***

ראשה של משפחה ממשפחות "בני עבדי שלמה" ששב עם זרובבל מבבל, כאמור בפסוק: "בְּנֵי סֹטַי בני הסֹפֶרֶת" (עזרא ב, 55). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

ראה: מְסַכֵּל

***

ראה: סיכּוּת

***

ראה: מְסַכֵּר

***

ראה: סוּס2

***

1. שר צבאו של יבין מלך חָצוֹר, כאמור בפסוק: "יָבִין... ושר צְבָאוֹ סִיסְרא" (שופטים ד, 2). תקופתו: המאה השתים-עשרה לפני הספירה. צבא יבין הובס בתקופת השופטים בידי ברק ודבורה. סיסרא שׂר הצבא נמלט אל אוהל הקיני ויעל אשת חֵבר הקיני רצחה אותו. תבוסת סיסרא, שעמד בראש הכוח הצבאי הגדול האחרון של הכנענים, הייתה שלב חשוב בתהליך כיבוש הארץ בידי בני ישראל
2. ראש משפחת נתינים ממשרתי ההיכל שחזרו מבבל עם זרוּבבל, כאמור בפסוק: "בני בַרְקוֹס בני סיסרא" (עזרא, ב, 53). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

תומֵך, עוזֵר, מחזק: ״לְהָכִין אֹתָה וּלְסַעדָהּ בְּמשפָּט״ (ישעיה ט, 6); ״ותִתֶן לי מָגֵן יִשעֶךָ וימינך תִסעָדֶני״ (תהילים יח, 36); ״אתה אלוהַ סומֵך היצוּרים באלוהוּתֶך וסועֵד הבּרוּאים באחדותֶך״ (מלשון הפיוט); החובש סועֵד את הפצוע
אנגלית: take care, nurse

***

תושב של ארץ רחוקה מארץ ישראל, כאמור בפסוק: "מרחוק... מצפון ומִיָם ואֵלה מארץ סִינִים" (ישעיה מט, 12) בפסוק זה מתוארים מקומות רחוקים שמהם ישובו בני ישראל. ארץ סינים היא קצה היקום המזרחי או הדרומי. תרגום השבעים פירש שזו פרס שהיא במזרח, אך יש הקושרים את ארץ סינים עם סְוֵונֵה הנמצאת בגבולה הדרומי של מצריים. היא אסוּאן כיום (יחזקאל, כט, 10)

***

ההר שעליו ניתנו עשרת הדיברות: ״והר סִינַי עָשֵן כּלוֹ״ (שמות יט, 18)
אנגלית: Sinai mountain

***

סירה קוצנית; ממיני הקוצים: וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ (ישעיה לד, 13).
בן שיח רב שנתי נמוך ממשפת הוַרדניים - בחורף הוא ירוק, ובקיץ נושרים העלים והקוצים מתקשים. פורח באביב. הפרחים חסרי עלי כותרת. בקיץ מבשיל הפרי האדמדם היבש. גודלו כאפונה ודומה לסיר. נפוץ בהרים ובמקומות נטושים.
בספרות חז"ל הסִּירִים הם שם כולל לצמחים קוצניים
אנגלית: Sarcopoterium

***

ראה: מְסַלְסֵל

***

בכור צופָח משבט אשר, כאמור בפסוק: "בני צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר" (דברי הימים א' ז, 36)

***

1. הפרחים הזעירים של הגפן, פרי הגפן בתחילת התפתחוּתו, כאמור בפסוק: "והַגְפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיח" (שיר השירים ב, 13)
2. סוג של יין

***

מאלילי בבל, כאמור בפסוק: "ואנשי בָבֶל עשוּ את סֻכּוֹת בְּנוֹת" (מלכים ב' יז, 30)

***

התחנה הראשונה של בני ישראל בצאתם ממצרים בין רעמסס ובין אֵתָם, כאמור בפסוק: "וַיסעוּ בני ישראל מרַעְמְסֵס וַיַחנוּ בְּסֻכּוֹת" (במדבר לג, 5). (ראו: חג הסוכות)
אנגלית: Sukkot

***

מהשבטים הקדוּמים באפריקה, כאמור בפסוק: "לוּבִיים סֻכִּיִּים וכוּשִים" (דברי הימים ב' יב, 3). הסוכּיים היו קבוצה של חיילים בצבא המצרי שנלחם ביהודה בתקופת שישק. סוברים שהיו חיילים שכירים ממוצא לוּבִי

***

ראה: מְסַלֵּד

***

ראו: סילון

***

ראה: מְסַלֵּף

***

ראה: סוּמפּוניה

***

ראה: מְסַמֵּר

***

ראה: סילא

***

ראה: מְסַלֶּה

***

כּלי־זמר קדוּם, כאמור בפסוק: "סַבְּכָא פסַנתֵרין סוּמפֹּניה" (דניאל, ג, 5). חושבים שהוא מעין דוֹדלזאק של הסקוטים. מין כלי שיר בעל שני חלילים העוברים דרך שלפוחית עור שכאשר נושבים בחליל אחד גם החליל השני משמיע קול. ויש האומרים שסומפוניה אינה כלי נגינה, אלא תזמורת נוגנים בכלים שונים - תזמורת סימפונית

***

נקבת הסוס, כאמור בפסוק: "לסֻסתי ברכבי פּרעֹה" (שיר השירים א, 9). הכוונה לסוסות של פרעה שהיו מפורסמות ביופיין

***

סופה חזקה, כאמור בפסוק: "כי רוּח יִזרעו וסוּפתה יקצֹרו" (הושע, ח, 7)

***

שֵם אחד משערי ירושלים, כאמור בפסוק: "והשלישית בשַעַר סוּר" (מלכים ב יא, 6)

***

צבוּעים, חוטאים הפוסחים על שתי הסעִפִּים, שאינם יציבים בדעתם, כאמור בפסוק: "סֵעפים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי" (תהילים, קיט, 113)

***

ראה: מְסַעֵר

***

ראה: סָעֵף

***

סֵפֶר: ותהַשכַּח בִּסְפַר דָכרָנַיא (עזרא ד, 15)
אנגלית: book

***

ראה: סיפּוּן

***

ספירה, מִפקָד: אחרֵי הַסְּפָר אשר סְפָרָם דוד (דברי הימים ב' ב, 16)
אנגלית: counting

***

ראה: ספורות

***

ראה: סיפּוּן

***

ראה: מְסַפֵּר

***

ראה: מְסַפֵּחַ

***

ראה: סיפּיי

***

1. [תנ] סועֵר, פּוֹרֵץ, שוֹצֵף
2. [יב] נישָׂא כַּסַעַר: עלֵי סוּסים כָּעב סועים (מלשון הפיוט)
אנגלית: stormy; flowing

***

חכם קדום, שלפי הספר הנקרא על שמו היה סופר, יועץ, שר המשקים ושומר החותם של סנחריב ואֶסַרְחַדוֹן מלכי אשור (לפני כ-5000 שנה). ספר אחיקר, שנשתמר בגרסאות שונות בכמה לשונות, יש בו קרבה ודמיון מסוים לספר משלי ובן סירא. לפי אחת הגרסאות מוצאו של אחיקר מישׂראל, משבט נפתלי, אך ניתן לפקפק בגרסא זו, כי אווירת הספר היא של יראת אדם ולא יראת שמיים. כשראה אחיקר שאין לו זרע, אימץ את אחיינו נדן, והטיף לו משלים ואִמרי חָכמה כדי להכשירו לשׂאת משׂרה בחצר המלך. ואולם בראותו שלא יתאים לכך הרחיקו מביתו. נדן הלשין על דודו בפני המלך, אך כשנתבררה העלילה נְתנו המלך בידי דודו, והוא

***

ראה: ספר דברי הימים למלכי יהודה

***

במקרא נזכרים ספרים שאבדו ולא הגיעו לידינו. בספר מלכים מוזכרים שלושה ספרים: ספר דברי שלמה (מלכים א' יא, 41); ספר דברי הימים למלכי ישראל (מלכים א' יד, 19) וספר דברי הימים למלכי יהודה (מלכים א' יד, 29). הספרים נזכרים כמקור לידיעות נוספות על תקופה מסוימת

***

ראה: דברי הימים

***

ראה: דְבָרִים

***

ראה: ספר דברי הימים למלכי יהודה

***

ראה: וַיִקְרָא

***

ראה: מִדְרַש סֵפֶר הַמְלָכִים

***

ראה: בְּרֵאשִׁית

***

ראה: בַּמִּדְבָּר

***

ראה: ספרים שאבדו

***

ראה: חבַקוּק

***

ראה: חַגַּיי

***

ראה: חָכְמַת שְׁלֹמֹה

***

ראה: טוֹבִייָה

***

החמישי בספרי תרי-עשר. ספר יונה יוצא דופן בקובץ זה כי הוא אינו ספר של אוסף נבואות, אלא סיפור קצר. גיבור הספר הוא הנביא יונה בן אמיתי. הספר הוא ספר אגדה ביסודו. הוא אינו עוסק בנושאים לאומיים, רִקעו אוּניברסָלי. דמויות המלחים הם אומות העולם המָעֳלות תוך חיבה ואהבה אנושית. גם אנשי נינווה ומלכם מתוארים ברוח זו. ספר זה מעלה את האוניברסליזם הרעיוני שבאמונת ישראל. אי־יכולת הבריחה מפני ה' מלמדת כי ה' הוא אֵל עולם ושולט בכל מקום. נינווה ניצלת בזכותם של בעלי תשובה ורחמיו של האל
אנגלית: The book of Jonah

***

ראה: ירמיה

***

ראה: ישעיהו2

***

ספר שאבד ומוזכר במקרא ודברים ממנו מובאים בספר במדבר, כא, 14; מלחמות ה' היה כנראה ביטוי מקובל לציוּן מלחמות ישראל בתקופה הקדומה. בשם זה מכנים שאוּל (שמואל א' יח, 17) ואביגיל (שמואל א' כה, 28) את מלחמות דויד. ספר זה היה כנראה לקט של סיפורי גבורה, שירי עלילה עממיים ואולי גם דברי משל

***

המשכו של ספר שמואל. דן בסוף מלכות דויד, בעליית שלמה למלוכה, בהתפלגות הממלכה ובתולדות ממלכת ישראל וממלכת יהודה עד החורבן. המוטיב החוזר בספר הוא ריכוז הפולחן בירושלים. המלכים הנהיגו ביהודה ובישראל צורות שונות של עבודת אלילים והם הנחשבים כאשמים בכל שפקד את העם

***

ראה: מִשְׁלֵי

***

ראה: אחיקר

***

הספר האחרון בספרי התרי עשר. על-פי תוכנו נכתב בתקופת שיבת ציון, אחרי בניית בית המקדש השני. בספר שבעה חלקים העוסקים בנושאים שונים כגון הוכחת הגברים שנשאו נכריות ובכך בָגדו בה' ובעַמָּם. בחלק אחר של הספר מאשים ה' את בני העם שגוזלים את המעשר והתרומה מהלוויים והכּוהנים. הספר מסתיים בציווי "זִכרו תורת משה עבדי" כי אלייהו הנביא עתיד לבשר את בוא יום ה' הגדול והנורא. מלאכי הוא הראשון שמציין את הופעתו של אלייהו הנביא באחרית הימים (מלאכי ג, 23)

***

ראה: ספרים שאבדו

***

ראה: ספרים שאבדו

***

ראה: עובדיה

***

ראה: צְפַנְיָה

***

ראה: עֶזְרָא

***

ראה: עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה

***

ראה: תְּהִילִים

***

ראה: שׁוֹפְטִים

***

ראה: זְכַרְיָה

***

ראה: נְחֶמְיָה

***

ראה: נַחוּם

***

ראה: קוֹהֶלֶת

***

משפחה שחזרה עם זרובבל, כאמור בפסוק: "בני סֹפֶרֶת בני פְרִידָא" (נחמיה ז, 57). היו כנראה משפחה של סופרים. אבי המשפחה שרת אצל שלמה המלך. תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

ראה: מְסַתֵּם

***

ראה: מְסַתֵּר

***

עיר בכיכר הירדן לרגליו של הר שומרון: "בני סְנָאָה שלֹשת אלָפים" (עזרא, ב, 35). העיר נקראת על שם בּוֹנֶיהָ - משפחה שחזרה עם זרובבל מבבל. מזוהה עם חירבת אל־עוּג'ה אל־פוּקה צפונית־ מערבית ליריחו

***

1. [תנ] שׂיחַ קוצָני שֶלפי המסוּפָּר בַּתורה נִגלה מִתוכו ה' למשֶה בּלַבַּת האֵש: וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (שמות ג, 2). מזוהה עם שיח הפטל, שיח קוצני, ירוק-עד, ממשפחת הוַרדניים. פרחיו ורודים ולעִתים לבנים והפרי דמוי תות שחור פורח ומניב כמעט כל השנה. גדֵל בכל אזורי הארץ ובנחלים שבחצי האי סיני.
יש חוקרים המזהים אותו עם הרנוּג השיטה, צמח טפיל על השיטה, ובגלל פירותיו האדומים נראה כבועה. ויש המזהים אותו עם השיזף ששמו הערבי נבס;
2. [עח] צֶמח רפואה גבוה ממשפחת הקִטניות, מוצאו מאפריקה. מעליו ומתרמיליו מופקים סמים משלשלים המכילים גליקוזיד

***

שִריוֹן (בשינוי הגייה), מָגֵן, כאמור בפסוק: "מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשוּ הַסִריֹנוֹת" (ירמיה מו, 4)
אנגלית: shield, armour

***

צמח צורב, כאמור בפסוק: "ותחת הסִרפּד יַעלֶה הדַס" (ישעיה נה, 13). הוא צמח קטן ומתואר במקרא כחסר ערך. נראה שהסרפד כַּנעצוץ הוא צמח קוצני שלו שערות צורבות על עליו וגבעוליו. בארץ גדלים ארבעה מינים של הסוג והנפוצים הם הסרפד הצורב וסרפד הכדורים. הצמח גדל בכל אזורי הארץ. עליו ירוקים וקצותיהם משוננים. פורח בראשית האביב

***

ראה: סירה

***

ראה: סָרוּחַ

***

ראה: מְסַקֵּל

***

בנו החמישי של כוש, בנו הבכור של חם, כאמור בפסוק: "וְסַבְתַה ורַעְמָה וְסַבְתְּכָא" (בראשית י, 7). כן היה שבט, בית אב בשם זה. את סבתכא משוים לסַמוֹדַכֵּי שם עיר ונהר בקרמַנְיָה במפרץ הים הפרסי; אחרים סבורים שמשכן השבט היה באתיופיה של ימינו

***

כּינוֹר משולש, כאמור בפסוק: "סַבְּכָא פּסנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה" (דניאל ג, 5). סוברים שהיה זה כלי פּריטה בן שבעה מיתרים (סבּי - שבעה) ויש האומרים שהשם מהמלה הרומית - sabucus שהוא מין עץ ששימש אולי חומר לבניית הכלי

***

משריו של נבוכדנאצר מלך בבל, כאמור בפסוק: "נֵרגַל שַרְאֶצֶר סַמגַּר נְבוֹ" (ירמיה לט, 3). השתתף בכיבוש ירושלים. תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

עיר בדרום ממלכתו של עוג מלך הבשן, כאמור בפסוק: "וכל הבָשָן עד סַלְכָה ואֶדְרֶעִי" (דברים ג, 10). הייתה עיר חשובה בממלכתו של עוג. נכבשה בידי משה וניתנה לחצי שבט המנשה (דברים ג, 13). בתקופה מאוחרת הייתה אחת הערים החשובות של הנַבָּטִים - היא צלח'ד, צלח'ת של ימינו, מביצורי הר הדרוזים השוכנת בגובה 200,1 מ'

***

1. איש בִּניָימין שהתיישב בירושלים לאחר שובו מבבל, כאמור בפסוק: "סַלֻּא בן משלָּם בן יוֹעֵד" (נחמיה, יא, 7). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
2. ראש משפחת כוהנים שהתיישבה בירושלים בחזרה מבבל עם זרובבל, כאמור בפסוק: "סַלּוּא בן מְשֻלָּם בן הוֹדַוְיָה" (דברי הימים א' ט, 7). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

ראה: סלסילה

***

מיני בְּשָׂמִים, כאמור בפסוק: "והקטיר עליו אהרֹן קטֹרֶת סַמִּים" (שמות ל, 7)

***

כּוהן מעוֹלי הגולָה עם זרוּבבל, כאמור בפסוק: "סַלוּ עָמוֹק חִלקִיה ידַעיה" (נחמיה יב, 7). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

ראה: סַלוּא

***

1. [תנ] מרבה לסלוח, כאמור בפסוק: "כי אתה ה' טוב וסַלָּח" (תהילים, סו, 5)
2. [יב] [ש"ע] כּינוּי לפַייטָן בּימֵי הבֵּינַיים שֶהִרבּה לִכתוב סליחות

***

1. איש בִּניָימין שהתיישב בירושלים לאחר שובו מבבל, כאמור בפסוק: "ואחריו גַּבַּי סַלָּי" (נחמיה יא, 8). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה
2. ראש משפחת כּוהנים שחי בירושלים בימי יהויקים הכּוהן הגדול, כאמור בפסוק: "לְסַלַּי קַלַּי לְעָמוֹק עֵבֶר" (נחמיה, יב, 20). מזוהה עם סַלּוּא(2). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה

***

החוֹרוֹני. מאויביו של נחמיה, כאמור בפסוק: "וישמע סַנְבַלַט החֹרנִי" (נחמיה, ב, 10). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה. מקור השם באכדית סֶן אוּבַלִיט שמשמעו: האל סִין יחיה סנבלט ניסה לחבל בשיקום ירושלים ויהודה

***