1. כל התוכן, כל אשר ב־, כמות שממלאת, כגון: הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ: תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, תֵּבֵל וְכָל-צֶאֱצָאֶיהָ. (ישעיה לד 1); מְלֹא העֹמֶר ממנוּ למִשמֶרֶת" (שמות טז, 32)
2. כּשיעוּר, ככָל שמֵכיל, כּגון: מלוא חופנַיִים; אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי (במדבר כב 18); אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים (ירושלמי סוכה נא, ד); הילד לקח מלוא חופניים ממתקים מהקופסה
3. שלֵמוּת, כל מידת-: וימַדֵד שני חבלים להמית, ומלֹא החבל להחיות (שמואל ב' ח 8)
אנגלית: fullness; whole, entirety