מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור "_"
| (727784)
|
«6957695869596960696169626963696469656966»

_ פירוש

פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
ברכה הקרויה על שם גן המלך שנמצא כמאה וחמישים מטר דרומה ממנה, באפיק נחל קדרון, כאמור בפסוק: "ואעבר אל שער העין ואל ברֵכת המלך" (נחמיה ב 14). מכונה גם הברֵכה העשׂוּיה, כאמור בפסוק: "ועד הברֵכה העשׂוּיָה" (נחמיה ג 16) בְּרֵכַת הַשִׁילוֹחַ [שפ"נ] נמצאת בירושליים. אליה נקווּ המים העודפים של הבּרֵכה התחתונה. ברֵכת השילוח קיבּלה את מימיה עד לימי חִזקִייָהוּ מתעלת השילוח הקודמת לחציבת הנִקְבָּה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
כינוי לאחד מגיבּורי דויד (נקרא גם הָרָרִי וגם הַחרֹדִי), כאמור בפסוק: "שַמּוֹת הַהרוֹרִי חֵלֶץ הפלוני" (דברי הימים א' יא, 27). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
פירוש
נרדפות וניגודים
מילת רמז הִנֵה, כאמור בפסוק: "וארו אחרי כִּנמַר" (דניאל ז, 6)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מקום בהר אֶפרַיים, כאמור בפסוק: "ויֵשֶב אבימלך בּארוּמה" (שופטים ט, 1). לאחר שגורש אבימלך משכם ישב בארוּמה, ומשערים שהייתה בין שְכֶם לשילֹה. מזוהה עם חרבת אל־ערְמָה הנמצאת דרומית־מזרחית לשכם. סבורים כי היא תָּרְמָה (שופטים ט, 41)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "הָרימוּ גרֻשֹתֵיכם מעַל עַמי" (יחזקאל מה, 9) ופירושיה האפשריים הם:
1. מִכשול; או:
2. נישול מנחלה; או:
3. מעשה הגורם לגֵירוּש וסילוק העם מנחלתו, כמו: הטלת מִסים כבדים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
עיר בקרבת חברון, בנחלת שבט יהודה, כאמור בפסוק: "ארַב וְדוּמָה ואֶשְעָן" (יהושוע טו, 52). מזוהה עם אֶ-רַבִּיָה בקרבת אום אֶל-עַמַד
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מלך יבוסי שדויד קנה ממנו גורֶן, ועליה הוקם בימי שלמה המלך בית המקדש, כאמור בפסוק: "בגֹרן ארַוְנָה (כתיב: ארניה) היבסִי" (שמואל ב' כד, 18). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה. לפי דברי הימים ב' ג, 1 הייתה הגורֶן בהר המורייה, כאמור בפסוק: "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המֹריה... אשר הכין במקום דוד בגֹרן אָרְנָן היבוסי"
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
ממלכה ארמית בעבר הירדן הצפוני, ליד נחלת דן. הצטרפה לבני עמון במלחמתם בדויד (שמואל א' י, 6) ממלכה ארמית שנוסדה בימי שלמה בידי רזון בן אלידע. בירתה דמשׂק. נזכרת פעמים רבות בשם "ארם". גבולותיה: ממלכת ישׂראל - בדרום, המדבר הסורי - במזרח, ממלכת חמת - בצפון. הייתה כל הזמן במצב מלחמה עם ממלכת ישׂראל (שמואל ב', ח, 5; מלכים א' יא, 23; דברי הימים א, יח, 5) מלכות קטנה בגולן; ממלכה ארמית קטנה, שהשׂתרעה מדרום לארם בית רחוב בגדה המזרחית של החולה ובבקעת הירדן הצפונית בתחום אבֵל בית מעכה. הייתה לסירוגין תחת שלטון ארם דמשק (אחרי דויד)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
המתייחס לארם, כאמור בפסוק: " ארַמִי אֹבֵד אָבִי ויֵרֶד מצרַיְמָה" (דברים כו, 5)
פירוש
נרדפות וניגודים
ארץ, כאמור בפסוק: "אלה שמיא לארעא" (עזרא ה, 11)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מקומו של אחד מגיבורי דויד, כאמור בפסוק: "אחיאָם בן שרר האררי" (שמואל ב' כג, 23). בדברי הימים הוא מכונה ההררי
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. בנו של שֵם בן נוח, כאמור בפסוק: "בני שֵם... וְלוּד וַארָם" (בראשית י, 22)
2. בן קמוּאֵל בן נָחוֹר, כאמור בפסוק: "ואת קמוּאֵל אבִי ארָם" (בראשית כב, 21). תקופתו: המאה השמונה־עשרה לפני הספירה
3. אחד מארבעת בניו של שָמֶר משֵבט אשר, כאמור בפסוק: "ובני שָמֶר... וחֻבָּה וַארָם" (דברי הימים א ז, 34)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שם העם והממלכה במחוזות הפרת והחידקל, כאמור בפסוק: "ובני עַמּוֹן רָאוּ כי נָס ארָם" (שמואל ב' י, 14), וכן בפסוק: "וַתהי ארָם לדוד לעבדים" (שמואל ב' ח, 6). השבטים הארמיים התפשטו על פני אזור נרחב כבר באלף השני לפני הספירה ובמחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה. האבות והאימהות קשורים לארם במוצאם. מאוחר יותר היו מלחמות רבות בין ישׂראל לארם, כמו בזמן השופטים (עתניאל בן קנז) ובזמן המלכים (דויד, אחאב, יורם, יהואחז ויואש). ירבעם הצליח לכבוש את כל ארם. אחר־כך נכבשה ארם בידי אשוּר ותושביה הוגלו בידי סנחריב (מלכים ב' טז, 9)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חֳרָבוֹת, שׂרידי מקומות שחרבו, כאמור בפסוק: "וגדרתי את פִּרצֵיהֶן וַהרִסֹתָיו אָקִים" (עמוס ט, 11)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חריזה
עירבון, משכּון לחוב, עבוט: חֲבֹל יָשִיב רָשָע גְזֵלָה יְשַלֵּם (יחזקאל לג, 15), גזֵלות גֶזֶל חֲבֹל לא יָשיב (יחזקאל יח, 12)
אנגלית: pledge
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] חגורה לקשירת נדן החרב למותניים: וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ וְעָלָיו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו (שמואל ב׳ כ, 8), וכן לקשירת האֵזור: חֲגוֹרֵי אֵזוֹר במָתנֵיהם (יחזקאל כג, 15) (ראו גם: חגוֹרָה);
2. [עח] כּלַל הצִיוּד שחַיָּיל נושׂא על גופו: החייל אחראי על תקינות חגורו;
3. [תנ] חגורה, אֵזור: ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגֹרו (שמואל א׳ יח, 4)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים

1. [תנ] מלח, ספָּן: ויקרב אלָיו רב החֹבֵל (יונה א, 6) (בתקופות קדומות, החובלים היו עובדי האֳנִייה המושכים בחבליה ומכוונים מפרשיה);
2. [עח] שֵם כולל לדרגות שונות במחלקת הסיפון של אונייה, כגון חובל ראשון, שֵני וכדומה
אנגלית: captain

פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
אבי משפחת כּוהנים שגואלו מהכהונה, כאמור בפסוק: "ומבני הכֹּהנים בני חֳבַיָּה" (עזרא ב, 61). משפחה זו לא מצאה את כּתב ייחוּסה ולכן נפסלה לכהוּנה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

כתמים צבעוניים מנומרים, כאמור בפסוק: "היהפֹך כוּשי עורוֹ ונמר חבַרְבֻּרותָיו" (ירמיה יג, 23)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. נביא בישׂראל, כאמור בפסוק: "הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא" (חבקוק א, 1). ניבא בימיהם של יֹאשִייָהוּ ויהויָקים, בסוף המאה השביעית לפני הספירה
2. סֵפֶר חֲבַקּוּק, הספר השמיני בתרי עשׂר. הרקע למסופר בו הוא תקופת עלות הכּשׂדים למעמד של מעצמה עולמית ב-612 לפני הספירה. בספר שלושה פרקים וחמישים ושישה פסוקים. מתחלק לשני חלקים: א. פרקים א'-ב' - חלק סיפורי המורכב מחמש נבואות; ב. פרק ג' - החלק השִירִי שהוא מזמור המתאר את גבורות ה' ומסתיים בתפילה

ראו: תרי עשר
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חָזֶה; חדוֹהִי = חזותיו, כאמור בפסוק: "חדוֹהִי ודרָעוֹהִי דִי כְסַף" (דניאל ב, 32)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חריזה

עירבון, חֲבול, מַשכּון, עבוט: חֲבֹלתוֹ חוֹב יָשִיב גזֵלה לא יגזֹל (יחזקאל יח, 7)
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
כינוי לאחד המקלות בחזון זכריה, כאמור בפסוק: "ולאחד קראתי חֹבלים" (זכריה יא, 7)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
עווֹן, פשע: ואַף קְדָמָךְ...חבוּלה לָא עַבְדֵת (דניאל ו, 23)
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] סֵפר דק, מַחבֶּרֶת: הופיעה חובֶרֶת ילדים חדשה;
2. [תנ] צֵירוּף, חיבּוּר של דבָרים שונים: על שפת היריעה האחת מקָצָה בָחֹבָרֶת (שמות כו 4)
3. [תנ] דברים מחוברים יחד, כאמור בפסוק: "הַחֹבֶרֶת השנית" (שמות כו, 10)
4. [עח] (בשיווק) דפים הכרוכים ביחד, בדרך כלל בסיכת חיבור, הכוללים מסר פרסומי, או הנחיות לגבי שימוש במוצר, או מידע לגבי שירותים שנותן המפרסם וכיוצ"ב.
אנגלית: pamphlet, Booklet
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מבני רֵכָב, כאמור בפסוק: "ואקח את יַאזַנְיָה... בן חבַצִּנְיָה" (ירמיה, לה, 3). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חָדָש, כאמור בפסוק: "ונִדבּך דִי-אָע חדַת" (עזרא ו, 4)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
עיר או מקום בנחלתו של שבט יהודה. שכנה בדרום יהודה. יש הסוברים שיש לקָראה "חצור חדתה" כלומר חצור החדשה, כאמור בפסוק: "וחָצוֹר חדַתָּה וקְרִיוֹת" (יהושוע טו, 25)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים

1. מי שעובר עבֵירות, איש המַרבֶּה לַחטוא: רשע וחוטֵא (משלי יא 31)
2. רָשָע, עבַריָין, עובֵר עבֵרות, כאמור בפסוק: "מִקרֶה אחד לַכֹּל... כַּטוֹב כחֹטֵא" (קוהלת ט, 2) (תנו דעתכם להבדל בין חוֹטֵא לבין חוֹתֶה)
אנגלית: sinner
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חוֹגֵג<sup>2 </sup>

1. העושה חג: אֹכְלִים ושֹתִים וחֹגְגִים (שמואל א' ל, 16)
2. עולה רגל (העולה לחוג את החג בירושלים): בקול רִנָּה ותודָה הָמוֹן חוגֵג (תהילים מב, 5)
אנגלית: celebrate; pilgrim
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
האיש שבנה את יריחו בימיו של אחאב, כאמור בפסוק: "בנה חיאֵל בית האלי את יריחוֹ" (מלכים א' טז, 34). תקופתו: המאה התשיעית לפני הספירה. בניו מתו עליו בעת בנותו את העיר, וכך נתקיימה קללת יהושוע: "ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו. בבכורו יְיַסדֶנָּה ובצעירו יַצִּיב דלתיה" (יהושוע ו, 26). סבורים שאחאב שלָחו כנציב האזור כדי לבצר את יריחו נגד מואב שפשעה בישׂראל בימי מישע מלכה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

נזיר פרנציסקני (על שום החֶבל הקשור למתניו)
אנגלית: Franciscan friar
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
בעל חזון, מנהיג, המרפא חוליי העם: לֹא-אֶהְיֶה חֹבֵשׁ, וּבְבֵיתִי, --- לֹא תְשִׂימֻנִי, קְצִין עָם (ישעיה ג, 7)
אנגלית: leader
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. [תמ] כּולֵא בּבית-הסוהר, אוסֵר: הרינו חובַשתְךָ בבית האסור (יומא לה, ב)
2. [עח] כּורֵך, צורֵר (ספרותי)
אנגלית: imprison

פירוש
נרדפות וניגודים
חוֹבֵש, חֹבֵשׁ [עח]<sup>5</sup>
לומֵד, כגון בביטוי: חובֵש את סַפסַל הלימוּדים
אנגלית: acquire knowledge
פירוש
נרדפות וניגודים
חוֹבֵש, חֹבֵשׁ [תנ]<sup>6</sup>
לובש כּובע: וַיַחבֹש להם מגבעות (ויקרא ח 13); האופנוען חבש את הקסדה השחורה שהייתה צמודה בלולאה לאופנוע
אנגלית: Wearing a hat
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
נקיקי סלעים או שטחים המכוסים בקוצים, כאמור בפסוק: "ויתחבאו העם בַּמְעָרוֹת וּבַחוָחִים" (שמואל א' יג, 6)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. שאלת ניחוּש, כאמור בפסוק: אָחוּדָה נָּא לכם חידה" (שופטים יד, 12)
2. משל חכמים, דבר חָכמה, כאמור בפסוק: "חוּד חידה ומשֹל מָשָל" (יחזקאל יז, 2) אחת מצורות המשל היא החידה המעמידה את השומע בפני הצורך לפענח את המשמעות הפנימית הסתומה, למשל חידת שמשון (שופטים יד, 12). לעִתים החידה מתעלה כדי מאמר מחנך הנאמר בפי מורה חָכמה, כאמור בפסוק: "להבין דברי חכמים וחידֹתָם" (משלי א, 6). ולעִתים משמש המוּשׂג חידה להבעת תעלומה אלוהית, כאמור בפסוק: "ומראה ולא בחידֹת" (במדבר יב, 8)
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חַיָה: ולְבַב חֵיוָא יִתְיְהִב לֵהּ (דניאל ד, 13)
אנגלית: animal; beast
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
שָׂמֵחַ, כאמור בפסוק: "אל יִחַדְּ בּימי שָנָה..." (איוב ג, 6)
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חָח, קרס ללכידת חיה: "וּבחוֹח תִּקֹּב לֶחיוֹ" (איוב מ, 26)
אנגלית: hook, nose ring
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חוֹטֵב<sup>1 </sup>[תנ]
חוטב עצים
כּורֵת, בּוקֵע (עצים, גִזרֵי עצים): ואשר יבֹא את רֵעֵהו ביער לַחטֹב עצים (דברים יט 5)
אנגלית: division; cutting
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
שָׂם חטָם באפו (בהשאלה) מתאפק (מכּעס): למען שמי אַארִיך אַפִּי וּתהִלָּתִי אֶחטָם לָך (ישעיה מח, 9) (החטָם הוא טבעת ששמים בּחוטֶם הבהמה) (תנו דעתכם להבדל בין חוֹטֵם לבין חוֹתֵם)
אנגלית: put a ring; holding back
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חוֹל<sup>1 </sup>

1. [תנ] אדמת גרגרי אבנים, המצויה בשטחים רחבים במדבר או על שפת הים וכדומה; שחק סלעים : וַיַךְ... ויטמְנֵהוּ בַּחול (שמות ב, 12); מבוגרים וילדים ישבו על החוף מסביב למדורה אוכלים המבורגרים חורקים מחול ספוגים בקטשופ
2. [תנ] עוף אגדי המאריך ימים: "עם קִנִּי אגוָע וְכַחוֹל אַרבּה יָמים (איוב כט, 18). מזוּהה עִם העוף האגדי הפֵנִיקְס המרבה ימים ונשׂרף אחרי מאות שנים ונולד מחדש מאפר השׂרֵפה
3. [עח] (בהשאלה) משל לדבר שאין לַמָוות שליטה בו
אנגלית: sand
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חולה, כאמור בפסוק: "וַיֶחלֶא אָסָא... ברגליו" (דברי הימים ב' טז, 12)
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים

1. [תמ] יוצק מים רותחים על עלי תה או על קמח וכד'
2. [תנ] מחליט, כאמור בפסוק: "וימהרו ויחְלְטוּ המִמֶּנּוּ" (מלכים א' כ, 33)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
נהיה חָלָל, מֵת: "ולבי חָלַל בקרבִּי" (תהילים קט, 22)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
עיר כּוהנים בנחלתו של שבט יהודה, כאמור בפסוק: "ואת חִילֵן ואת מִגְרָשֶׁיהָ" (דברי הימים א, ו, 43) (בכתבי יד נקראת "חִילֵז"). היא מזוהה עם ח'ירבת אֵלוֹן הנמצאת צפונית- מזרחית לבית ג'יָאלה (ראה: חולון(2) )
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חומס, רשע, כאמור בפסוק: "פּלטֵנִי... מכּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ" (תהילים עא, 4)
אנגלית: rob, oppress
פירוש
נרדפות וניגודים
במקרא, חומרים רבים שימשו לכתיבה. כתיבה באבן בעזרת האיזמל והפטיש הייתה מקובלת בתקופה קדומה ביותר (איוב יט, 24-23), היו אבנים שטויחו בטיח ועליהם כתוב בצבע (דברים כז, 2-3). לעִתים היו האבנים מלוטשות במפסלת (שמות לא, 18). שברי כלי חרס שימשו גם הם כחומר כתיבה. אלה ידועים בשם אוסטרקאות שכתבו עליהם בעזרת עט דיו. היו חרסים שעליהם חרטו בכלי חד (יחזקאל לז, 16). בארץ ישׂראל השתמשו רבות גם בקלף שעליו כתבו בעט ובדיו. הכתיבה על חומרי כתיבה קשים כגון אבן, חרס ועץ נעשתה באמצעות החרט - שהיה עשוי בדמות קנה מחודד (ישעיה ח, 1). על חומרים רכים כגון הפפירוס והקלף כתבו בעט שהיה עשוי קנה מחודד או מתכת קשה (ירמיה יז, 1). הכתיבה בעט הייתה מהירה יותר והכתב ברור וקריא (תהילים מה, 2).
הדיו הייתה צבע הכתיבה העיקרי. הדיו השחורה נעשתה מפיח, שרף, שמן זית ומים. בתוספת חומר אדום נעשתה הדיו האדומה. הדיו נשמרה כחומר סמיך בכסת שהייתה בחגורתו של הסופר. לפני הכתיבה היו מדללים אותה במים. הסופר נשא את עטיו, סכינו וקסתו באזור מותניו. (יחזקאל ט, 2). הסופרים כתבו ספרים ומגילות. המגילה נכתבה על חומר שקל לגולל אותו. (ירמיה לו, 29-17).
ראו: כתיבה
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מקום בצפון עבר הירדן המזרחי, כנראה בבשן, כאמור בפסוק: "ויעבֹר את הירדן וַיָבֹא חֵלָאמָה" (שמואל ב' י, 17), וכן בפסוק: "וַיֹצֵא את ארָם... וַיָּבֹאוּ חֵילָם" (שמואל ב' י, 16) במקום זה נחל דויד המלך ניצחון על צבא ארם שבא לעזור לבני עמון
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
מאפה העשוי על מחבת, כאמור בפסוק: "ומַתִתְיָה... על מַעשֵׂה החבִתִּים" (דברי הימים א' ט, 31)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. נצמד היטב, כאמור בפסוק: "ויֶחזַק רֹאשוֹ בָּאֵלֶה" (שמואל ב' יח, 9)
2. גובֵר, אומֵץ, נהיה חזק מן-, כאמור בפסוק: "וחָזַקְתָּ והייתָ לְאִיש" (מלכים א' ב, 2)
3. נהיה קשה ועַז, כאמור בפסוק: "כִּי חָזַק הרעָב בכל הארץ" (בראשית מא, 57)
4. חוזֵר לאיתנו, כאמור בפסוק: "וישמַע כי חָלָה וַיֶחזַק" (ישעיה לט, 1)
אנגלית: stick; power ;recover; difficult
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. הורס, משמיד, כאמור בפסוק: "והגוֹיִם חָרֹב יֶחרָבוּ" (ישעיה ס, 12)
2. מיָבֵש, כאמור בפסוק: הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם, אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר (ישעיהו נ, 2)
אנגלית: destroy, ruin; dryness
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. פּוחֵד, רועֵד,: "ויחרַד כל העם אשר בַּמַחנֶה" (שמות יט, 16)
2. דואֵג: "חָרַדְתְּ אֵלֵינו את כל החרדה" (מלכים ב' ד, 13)
3. (בהשאלה) ממַהֵר, נחפז, נבהל: "וכל העם חָרדוּ אַחרָיו" (שמואל א' יג, 7)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
בּוער, נשׂרף: "עוֹרִי שָחַר... ועַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב" (איוב ל, 30)
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תנ] בביטוי: חורֵק שֵן, מחַכֵּך שיניו בכעס או במחשבה או מזימה רעה: "זֹמֵם רשע לצדיק וחֹרק עליו שנָּיו" (תהילים לז, 12)
2. [תנ] מחכך ומשפשף, משמיע קול חיכוך (בּשיניים וכד'): שרקוּ וַיַחַרקוּ שן (איכה ב 16); מבוגרים וילדים ישבו על החוף מסביב למדורה אוכלים המבורגרים חורקים מחול ספוגים בקטשופ
3. [עח] מבַטֵא בּקול צרחני-חד: המנהל חורֵק, ולמרות זאת אין התלמידים נשמעים לו
אנגלית: squeak; screech
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. מלך צור בימיהם של דויד ושלמה, שמלך בשנים 969-936 לפני הספירה, כאמור בפסוק: "וישלח חירָם מֶלך צוֹר... אל שְׁלמה" (מלכים א' ה, 15), וכן בפסוק: "ויהי חִירוֹם נותֵן לשלֹמה... כל חֶפְצוֹ" (מלכים א' ה, 24) חִירָם קשר קשרים מדיניים ומסחריים עם דויד ושלמה. שלח עצי ארזים ובעלי מלאכה לבנות את ארמון דויד (דברי הימים א' יד, 1)
2. בנו של חרש נחושת צורי ושל אלמנה ישׂראלית משבט נפתלי, כאמור בפסוק: "וישלח... ויקח את חירָם מִצֹּר" (מלכים א' ז, 13). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה. שלמה הביא אותו כדי להכין את חפצי הנחושת במקדש (מלכים א' ז, (47-1 הוא שהקים את. העמודים לאולם ההיכל וקראו לימיני יָכין ולשמאלי בועז (מלכים ב' ז, 21)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

חֵיק, פְּנים, הרֶוַוח שבין הֶחָזֶה לַלבוּש, בּבּיטוּי: (טומֵן או צופֵן) בּחוּבּו = יש בּתוכו, בדרך-כלל בסתר, ועשׂוּי להתגלות: אִם כיסיתי כאדם פשעי, לטמון בחֻבי עוֹני (איוב לא, 33)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
חוֹמֶר, ערֵמה: בִּלחי החמוֹר חמוֹר חֲמֹרָתָיִם (שופטים טו, 16)
אנגלית: raw material
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים

1. נצרב, נשׂרף, נתלהֵט לצבע אָדום (כמו חֵמָר שהוא אָדום): "פָנַי חֳמַרְמְרוּ (כתיב: חמרמרה) מִנִּי בֶכִי" (איוב טז, 16)
2. תוסס, רותח: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, 20)
אנגלית: burned; ebullient

_ פרוש | _ פירוש | _ מילון | _ הגדרה מילונית | _ מילון עברי | _ מילון אנציקלופדי | _ אנציקלופדיה | _ תרגום
_ פירוש השם | _ פירוש המילה | _ משמעות המילה | _ ביטויים | _ דקדוק | _ לשון | _ ניבים | _ אטימולוגיה
_ מילים נרדפות | _ ניגודים | _ חריזה | _ חרוזים | _ צירופים | _ פתגמים | _ ניבים | _ תחביר
_ ביטויים | _ ציטוטים | _ ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications