_ פירוש

ראה: מְהָרֵס

***

מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "והשפּיל גאוותו עם אָרבות ידיו" (ישעיה כה, 11) ופירושה כנראה, מרפק או בית שחי

***

ראה: הֵירָיון

***

מלך גֶזר בימיו של יהושוע, שבא לעזרת העיר לכיש, כאמור בפסוק: "אז עלה הֹרָם מלך גזר" (יהושוע י, 33). תקופתו: המאה השלוש-עשרה לפני הספירה

***

1. בנו של לוי, הוא גרשון, כאמור בפסוק: "בני לֵוִי גרשֹׁם קהָת וּמְרָרִי" (דברי הימים א' ו, 1). תקופתו: המאה השש־עשרה לפני הספירה
2. בנו בכורו של משה, כאמור בפסוק: "ויקרא את שמו גרשֹם" (שמות, ב, 22). תקופתו: המאה השלוש-עשרה לפני הספירה. גרשום נולד למשה וציפּורה במִדיָין ונקרא כך "כי אמר גֵר הייתי בארץ נכריה" (שמות ב, 22)
3. בן מנשה, כאמור בפסוק: "ויהונתן בן גרשום בן מנשה" (שופטים יח, 30)
4. מעולי בבל שעלו עם עזרא. כאמור בפסוק: "מבני פינחס גרשֹם" (עזרא ח, 2). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

סבלנוּת, דרכי נועם, דיבּוּר, כּיבּוּש הכעס, נימוּס: באֹרֶך אַפַּיִם יְפתֶה קָצִין (משלי כה, 15); למרות כעסו גילה אורך אפיים והשיב לו בנימוס (ראו: ארך אפיים)
אנגלית: patience

***

ראו: מַקְדִּים

***

ראה: מַקְדִּיר

***

ראה: מַקְבִּיל

***

ראה: מַקְלֶה

***

ראה: מַקְשֶׁה

***

ראו: הֵ"א-השאלה

***

ראו: הֵ"א הידיעה

***

ראה: אַהוָוא

***

מקום או נהר בבָּבֶל. לשָם קיבץ עזרא קבוצה של גולים וערך צום לפני עלייתם לירושלים: "וָאֶקְבְּצֵם אל הנָהָר הַבָּא אל אַהוָא" (עזרא ח, 15)

***

מִשָׂרֵי המלך אחשוֵורוש, כאמור בפסוק: "כרשנא שֵתָר אַדְמָתָא תרשיש" (אסתר א, 14). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה. היה אחד משִבעת שׂרי פָּרַס ומָדַי יודעי דת ודין הקרובים אל המלך. איתם התייעץ אחשוֵורוש בבואו להעניש את ושתי על סירוּבה לבוא לפניו

***

ראה: אבִישַׁי

***

ראה: הַגְרִי1

***

ראה: הַגְרִי1

***

אלוהי ספַרוַויִים: "לְאַדְרַמֶלֶך וַענַמֶּלֶך אלֹהֵי ספַרְוָיִם" (מלכים ב' יז, 31); הספַרוַויים היוּ שׂורפים את בניהם באש לשני אֵלים אלו

***

בזריזוּת, מַהֵר, כאמור בפסוק: "תעבֵד אַדרזדָא לבית אלָה שמַיָא" (עזרא ז, 23)

***

דַּיָיג: והיה עָמדוּ עָלָיו דַוָּגים (יחזקאל מז, 10)
אנגלית: fisherman

***

בן שלומי. נשׂיא בני אשר, כאמור בפסוק: "ולמטֵה בְנֵי אָשֵר נָשׂיא אחִיהוּד בן שלֹמִי" (במדבר לד, 27). תקופתו: המאה השתים־עשרה לפני הספירה. השתתף (עם שאר נשׂיאי השבטים ועם אלעזר הכוהן ויהושע בן נון) בחלוקת הארץ בין השבטים

***

דָוֶוה, כּואֵב: "כל ראש לחֳלִי וכל לֵבָב דַוָי" (ישעיה א, 5), כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי (איכה)
אנגלית: painful

***

חידה; אחִידָן = חידות, כאמור בפסוק: "ואַחוָיַת אחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטרין" (דניאל ה, 12)

***

בן שָרָר (שָׂכָר) האררי. מגיבוריו של דויד, כאמור בפסוק: "אחִיאָם בן שָרָר הארָרִי" (שמואל ב' כג, 33). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

ראה: אחיחוּד

***

שֵם התואר של כמה מגיבּורי המלך דויד. אפשר שהתייחסו על אחוֹח משבט בִּניָימין או שהיו ממקום בשם זה, כאמור בפסוק: "ואחריו אלעָזר בן דֹדוֹ בן אחֹחִי" (שמואל א' כג 9)

***

מבניו של בן בִּניָימין, כאמור בפסוק: "ואבישוּע ונעמן ואחוח" (דברי הימים א' ח 4). יש המזהים אותו עם "אחִייה" (דברי הימים א' ח, 7)

***

מבניו של אלקנה. מבני קְהָת הלוויים, כאמור בפסוק: "ובני אלקָנָה עמָשַׂי וַאחִימוֹת" (דברי הימים א' ו, 10). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

1. אביו של יהושפט, מזכירם של דויד ושלֹמה, כאמור בפסוק: "ויהושָפָט בן אחִילוּד המזכיר" (שמואל ב' ח, 16). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה
2. אביו של אחד משנים-עשׂר הניצבים של שלֹמה, כאמור בפסוק: "בַּענָא בן אחִילוּד" (מלכים א' ד, 12). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה בנו של בענא היה נציב תענך ומגידו כִלכּל את בית המלך חודש בשנה

***

ראה: אחִייה

***

1. בנו של אחיטוּב בן פנחס בן עֵלי הכּוהן, כאמור בפסוק: "ויבֹא דוד... אל אחִימֶלֶךְ הכֹהן" (שמואל א, כא, 2). תקופתו: המאה האחת-עשרה לפני הספירה הציע לדויד הבורח מלחם הקודש וחימשו בחרב גָליָית הפּלִשתי ושילֵם על כך בחייו, בחיי משפחתו ובחייהם של שמונים וחמישה כּוהנים שנטבחו בידי דואג האדומי שליח שאול
2. נקרא גם: "אבימלך" (ע"ע). בנו של אֶביָיתָר, כאמור בפסוק: "וצדוֹק...ואחימלך בן אביתר כֹהנים" (שמואל ב' ח, 17)
3. כּוהן מבני איתמר, כאמור בפסוק: "וַאחִימֶלֶך מִן בְּנֵי אִיתָמָר" (דברי הימים א' כד, 3)
4. חִתי מגיבּוריו של דויד, כאמור בפסוק: "ויאמר אל אחימלך החִתִּי" (שמואל א' כו, 6). תקופתו: המאה האחת־עשרה לפני הספירה

***

משבט דן. בנו אהליאב היה אחד מבעלי המלאכה שסייעו לבצלאל בבניית המשכן וכֵליו, כאמור בפסוק: "אָהֳלִיאָב בן אחִיסָמָךְ" (שמות לא, 6). תקופתו: המאה השלוש־עשרה לפני הספירה

***

בן בִּלְהָן משבט בִּניָימין, כאמור בפסוק: "וּבְנֵי יְדִיעאֵל...ותרשיש וַאחִישַחַר" (דברי הימים א' ז, 10)

***

משָׂרי שלמה המלך, והממונה על ביתו, כאמור בפסוק: "וַאחִישָר על הבית" (מלכים א', ד, 6). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

בן עידֹא, אחד משנים-עשׂר הניצבים שמינה שלמה כדי לספק מזון לבית המלוכה חודש אחד בשנה. הוא היה מופקד על מחוז מחניים, כאמור בפסוק: "אחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחנָיְמָה" (מלכים א' ד, 14). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

ראה: אחינועַם

***

בן עֵינָן. נשׂיא שבט נפתלי במדבר, כאמור בפסוק: "אחִירַע בן עֵינָן" (במדבר א, 15). תקופתו: המאה השלוש-עשרה לפני הספירה. אחד ממנהיגי השבטים שעזרו למֹשה בעריכת המפקד במדבר. בחנוכת המזבח הקריב אחירע ביום השנים־עשׂר. עמד בראש השבט במסעותיו במדבר

***

בנו של שָפָן הסופר ואביו של גדליה. היה משׂריו של יֹאשִייָהוּ מלך יהודה, כאמור בפסוק: "אחִיקָם בן שָפָן" (מלכים ב' כב, 12). תקופתו: המאה השביעית לפני הספירה בעקבות מציאת ספר תורה בבית ה' נשלח מאת המלך אל חולדה הנביאה, כדי לדרוש מפיה על עתיד הממלכה. הציל את ירמיהו מפסק דין מוות שהוצא עליו עקב נבואתו על חורבן ירושלים. גדליה בנו היה נציב על שארית הפלֵטה בארץ מטעם נבוכדנאצר מלך בבל, ונרצח בידי שמואל בן נתניה. על שמו "צום גדליה" (ג' תשרי)(ג0.55)

***

ראה: מַגִּיד

***

ראה: גִּבְעָה2

***

ראה: גדגד

***

ראה: מַבּיט

***

1. חזק, כּבּיר, כאמור בפסוק: "אדירים משבּרי ים" (תהילים צג, 4)
2. רֹאש, שַליט, כאמור בפסוק: "והיה אדירו ממני ומֹשְלוֹ מקִרבו יֵצא" (ירמיה לא, כא)
3. כינוי כבוד לה', כאמור בפסוק: "כי אִם שָם אדיר ה' לנו" (ישעיה לג, 21) (תנו דעתכם להבדל בין אַדִּיר לביו הָדִיר)

***

1. מלאכת שזירה, קליעה, כאמור בפסוק: "שַרְשֹת גַבְלֻת מעשה עבֹת" (שמות כח, 22). אפיינה את דרך עיצוּב טבעוֹת האפוד
2. פירוש אחר ל"גַבלוּת", מלשון "גבוּל": שַרְשֶרֶת גַבלוּת- שרשרת העשׂוּיה כדי להינתן בגבוּל במקום החיבּוּר של החושן אל האפוד
3. ליטוש, לטישת הדפנות כמו אבני חן

***

מִפּקידי הממשלה בפרס, יודע דת ודין, כאמור בפסוק: "סִגנַיא... הַדָּברַיָא ופַחוָתָא" (דניאל ו, 8)

***

מילה לא ברורה, כאמור בפסוק: "הַדָּמִין יִתְעבֵד..." (דניאל ג, 29) ופירושיה האפשריים הם: אֵבר, או נתח; ויש מפרשים: מִרמס רגל

***

ראה: הַווה

***

בנו הראשון של יַחַת ברשימת היוחסין של שבט יהודה, כאמור בפסוק: "ויַחַת הוליד את אחוּמַי" (דברי הימים א' ד, 2)

***

נַחלה, קרקע וכד', שהאדם נאחז בה לצמיתות והוא מורישהּ לבניו מדור לדור, מופיעה במקרא לגבי:
1. שָׂדֶה: ומשְׂדֵה אחזתו לא יִמָכֵר (ויקרא כז, 28);
2. עָרים (נחלת הלוויים): ועָרֵי הלווים בתי עָרֵי אחזָתם (ויקרא כה, 32);
3. מערת קבורה משפחתית: יִתְּנֶנָה לי... לאחֻזת קָבֶר (בראשית כג, 9)

***

הוא ופִיכוֹל שׂר הצבא הלכו עם אבימֶלֶך אל יצחק לכרות עמו ברית שלום. ידידו של אבימלך מלך גְרָר, כאמור בפסוק: "ואבימֶלֶך...ואחזת מֵרֵעֵהוּ" (בראשית כו, 26). תקופתו: המאה השבע-עשרה לפני הספירה

***

בנו הראשון של אַשְחוּר משבט יהודה, כאמור בפסוק: "ותֵלֵד לו נַערָה את אחזָם" (דברי הימים א' ד, 6)

***

מעיל עשוי פרווה של בעל חיים, כאמור בפסוק: "ולא ילבשו אדרת שיער" (זכריה יג 4)

***

קִמרוֹן הרים, חלק בולט או שרשרת הרים שבֵּיניהם עמקים, כאמור בפסוק: "הר גַבְנֻנִּים הר בּשן" (תהילים סח, 16)

***

1. בנם של יוכבד ועמרם משבט לווי ואחיהם של משה וּמִריָים, אבי משפחת הכּוהנים בישׂראל ששימש למשה לפֶה בהופעותיו לפני פרעה, כאמור בפסוק: "ותלד את אהרון ואת משה..." (במדבר כו, 59)
2. (בהשאלה) משפחת הכוהנים בישראל. על־שם אחיו של משה, שהיה הכוהן הגדול הראשון

***

צד הגב של אדם, חֵפץ או מקום, כאמור בפסוק: "אחורֵיהם אל היכל ה'" (יחזקאל ח, 16)

***

שולחן מאכל, כאמור בפסוק: "ודחון לא הנעל קדמוהי" (דניאל ו, 19)

***

מילה יחידאית במקרא, בפסוק: "באַחְמְתָא בבִירְתָא דִי במָדַי מְדִינְתָא" (עזרא ו, 2). שם התגלתה (בימי דַריָיוֶוש השני) מגילת הספר שבה מתיר כורש המלך ליהודים לעלות ולבנות את בית המקדש ולהחזיר לתוכו את הכלים שהוציא נבוכדנאצר מירושלים. לפי זה יש מפרשים את המילה "אחמתא" כך:
1. כמו "חֵמֶת" - נֹאד עשׂוּי עור, שבתוכו אוחסנה ונשמרה המגילה
2. שמהּ של בּירת מָדַי, היא העיר "האמאדאן"

***

עיר כנענית בצפון ארץ ישׂראל בנחלת אָשֵר, כאמור בפסוק: "ואת אַחְלָב ואת אַכזיב" (שופטים א, 31) אַחלָב היא אחת משבע הערים שלא הורישו בני אשר ליושביהם, אלא ישבו בקרבּם של יושבי הארץ הכנענים. על חטא זה בא מלאך ה' מן הגִלגָל אל הבוכים והוכיחם ובכו העם (שופטים ב, 31). מזהים אותה עם חִ'רבת אל-מחאלבּ השוכנת כ-6.5 ק"מ צפונית־מזרחית לצור. בדברי חז"ל נקראת העיר "גוּש חָלָב" והיא הייתה מוקפת חומה מימות יהושוע בן־נון

***

בן מְשִׁילֵמות. נכדו עמַשְׁסַי היה מן הכּוהנים שהתנדבו לשבת בירוּשלים בימי נחמיה, כאמור בפסוק: "ועַמשסַי בן עזַראֵל בן אַחְזַי בן מְשִלֵמוֹת בן אִמֵר" (נחמיה יא, 13). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

(במחשב) סדרת סיביות הממוקמות בסוף כל גוש על סרט מגנטי לשם סִנכרון להגדרת סוף הרשומה

***

1. קצה, סוף של מקום: "אֶשְכְּנָה באַחרִית יָם" (תהילים קלט, 9)
2. קֵץ של זמן, סוף תקופה: "מֵרֵשִית הַשָנָה ועד אַחרִית שנה" (דברים יא, 12)
3. סוף החיים, התקופה האחרונה בחַיֵי האדם: "ואחרִיתו עדֵי אֹבֵד" (במדבר כד, 20)
4. סוף הדורוֹת, קֵץ ההיסטוריה: "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט, 1)
אנגלית: post amble

***

עתיד, הזמַן שצריך לבוא: "לתת לכם אַחרִית ותקוָה" (ירמיה כט, 11)
רכוש, נכסים: "ואַחרִיתֵךְ תֵאָכֵל בָּאֵש" (יחזקאל כג, 25)

***

שארית, שׂריד: "ואחריתֵךָ בַּחֶרֶב תִפֹּל" (יחזקאל כג, 25)

***

סוף, תוצאה; עתידו של האדם כתוצאה מהתנהגותו: "יש דרך לפני איש ואחריתה דרכֵי מָוֶת" (משלי יד, 12)

***

צאצאים, יוצאי חלציו של האדם: "אחרית רשעים נִכְרָתָה" (תהילים לז, 38)

***

בנו השלישי של בִּניָימין, כאמור בפסוק: "ובִּניָמין הוליד...ואחְרַח השלישי" (דברי הימים א, ח, 1). בספר במדבר כו, 38 הוא נקרא "אחירם" אך בימי עזרא שינו מקצת בתי האבות את שמם, וכך שונה גם השם "אחירם" ל"אחרח"

***

לשון בקשה, מִשאלה וחילוּי, הלוַואי, מי ייתן!, כאמור בפסוק: "ותֹאמֶר...אַחלֵי אדֹנִי" (מלכים ב' ה, 3), וכן בפסוק: "אַחלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי" (תהילים קיט, 5)

***

מלך פֵָּרַס ומָדַי: "הוא אחשוורוש המלך מהודוּ ועד כּוּשׁ" (אסתר א 1). תקופתו: המאה השישית לפני הספירה היה נקרא בפרסית: חשַיָארשא, וביוונית: כּסֶכּסיס. היה בנו של המלך דַריָיוֵוש הראשון (ע"ע) בימיו כתבו כתב שִׂטנה שלא לבנות את בית המקדש השֵני (עזרא ד 6). אשתו הראשונה וַשתי, בת אוִויל מְרוֹדַך מלך בָּבֶל, גורשה על שסירבה לבוא לפני המלך. במקומה נבחרה למלכה אסתר היהודייה, ובעזרת מרדכי סיכלה את מזימת הָמָן, שביקש להשמיד את כל יהודי הממלכה. אחשוורוש מָלַך 14 שנה, ואז מלך דַריָיוֵוש השני בנו מאסתר המלכה, והוא חידש את בניין בית המקדש השני שהופסק לפני כן בגלל שִׂטנה
אנגלית: Ahasuerus

***

מלכותי (פרסית: חְשַתִרַא = שלטון מלכות), כאמור בפסוק: "רֹכְבֵי הָרֶכֶש הָאחַשְתְרָנִים" (אסתר ח, 10). האחשתרנים היו שליחים מלכותיים שהעבירוּ את הדואר הרשמי ברכיבה על סוסים המתחלפים בתחנות ממלכתיות מיוחדות מהבירה למחוזות ובחזרה. בהם השתַמש מרדכי היהודי לצורך משלוח הספרים השנִיים מטעם המלך אחשוורוש המתירים ליהודים להיקָהֵל ולעמוד על נפשם

***

בן הָרוּם, איש משֵבט יהוּדה, כאמור בפסוק: "ומשפְּחֹת אחַרְחֵל בן הָרם" (דברי הימים א' ד, 8). "אחַרְחֵל" ו"הָרוּם" הם שנֵי שמות יחידאיים במקרא ודרשו חז"ל ש"אחַרחֵל" זו "מִרְיָם" ואילו "הָרם" זו אִמהּ יוכבד

***

1. לפני מקור נסמך (שם הפּועַל) לציון הזמן, כאמור בפסוק: "אַחרֵי הוֹלִידוֹ את שֵת" (בראשית ה, 4);
2. ליד פּועַל - בייחוד בצירופים "אחרי אשֶר" או "אחרי־כֵן" - לציון הזמן, כאמור בפסוק: "אחרי כן ישַלַח אתכם" (שמות יא, 1), וכן בפסוק: "אחרי אשר הטַמָּאָה" (דברים כד, 4);
3. לפני שֵם או לפני מילה אחרת - לציון מקום או זמן בעִקבות, כאמור בפסוק: "ותֵלַכְנָה אחרי האיש", וכן בפסוק: "ואחרי כל הבָּא עלינוּ" (עזרא ט, 13);
4. בכינויים: אחרי, אחריךָ וכו' - לציון מקום ובהשאלה לציון זמן (רוב המִקראות), כאמור בפסוק: "אַל תביט אחריךָ" (בראשית יט, 17), וכן בפסוק: "ואחריו לא יהיה כֵּן" (שמות י, 14);
5. חֵלֶק אחורי, הֵפֶך מן "פָּנים", כאמור בפסוק: "וַיַכֵּהוּ אַבְנֵר באַחרֵי החנִית" (שמואל ב' ב, 23);
6. (בהשאלה) נוטה לצד מישהוּ, או לדֵעותיו של מישהו, כאמור בפסוק: "ולא תתורוּ אחרֵי לבבכם" (במדבר טו, 39)

***

מילה ארמית משמעויותיה כמו בעברית: "מה דִי לֶהוֵא אַחרֵי דְנָה" (דניאל ב, 29)

***

מילה יחידאית במקרא: "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן" (משלי כח, 23), וניתנת להתפרש באופנים שונים:
1. נטייה של "אחרֵי";
2. לאחַר זמן, אחרֵי-כֵן;
3. תואַר לחוטֵא, איש הנסוג אָחור מן הדרך הישרה (במשקל "זַכַּאי");
4. תואַר לַמוכיח, אחוֹרַאי, איש העומד מאחורי רעהו בשעת דחקו

***

1. ברוב המקראות פירושו: בנחת, במתינוּת, לא במרוּצה, לא בחיפּזון, לא במהירוּת, כאמור בפסוק: "מֵי השִלֹחַ ההֹלכים לְאַט" (ישעיה ח, 6)
2. בפסוק: "וישכב בַּשָׂק ויהַלֵך לְאַט" המדַבּר על כניעתו של אחאב מפני תוכחתו הקשה של אלייהו, מתפרשת המילה "אַט" בדרכים שונות (בפי מפרשים שונים): א. במתינוּת, לא במרוּצה ב. עצוּב, מדוּכּא, רכוּן ראֹש ג. יָחֵף (להבּעת צַעַר)

***

ראה: מִתְאַבֵּךְ

***

עיר מלוכה כנענית בנחלת שֵבט אָשֵר, כאמור בפסוק: "ואל מלך שִמְרוֹן ואל מֶלֶךְ אַכשָף" (יהושוע יא, 1). הייתה חבֵרה בברית שבראשה עמד בנו של מלך חצור ואחת הערים הכנעניות הקדומות ביותר. מזהים אותהּ עם תל רגב, בקצהו הדרומי של עמק עַכּו

***

(בגאוגרפיה) קבוצה של שני איים ושונית המצוים בתחום המים הטריטוריאלים של מדינת ישראל ומרוחקים כקילומטר אחד מחוף אכזיב, שמות האיים: אכזיב ושגביון והשונית - שונית אכזיב. שטח האיים אינו גדול ומגיע כדי כמה מאות מ"ר, השונית היא אוסף של מאות גושים קטנים של כורכר. איי אכזיב הוכרזו כשמורת טבע.

***

1. עיר בנחלתו של שֵבט אשר: "אשר לא הוֹריש... ואת אכזיב" (שופטים א, 31). שָכנה לחופו של הים התיכון. שבט אָשֵר לא הוריש ( = רושש) עיר זו מיושביה בזמן כיבוש הארץ. בדברי חז"ל נקראת "כְּזיב".
2. עיר בנחלתו של שבט יהודה: "בָּתֵּי אכזיב לאכזב למלכי ישׂראל" (מיכה א, 14). מיכה ניבא על חורבנה. המקום מזוהה עם חורבת לבנין, צפונית־מזרחית למָרֵאשָה. יש המזהים אותה עם כְּזיב (בראשית לח, 5)

***

ראה: מַהְסֶה וִיזוּאֵל ראה: יְזִיאֵל

***

בן שבט בִּניָימין, כאמור בפסוק: "והוליד את עזָה ואת אחִיחֻד" (דברי הימים א' ח,7)

***

שופט, כאמור בפסוק: "והיה ה' לדַיָּן ושָפט ביני ובינֶךָ" (שמואל א' כד, 16)

***

1. עיר כנענית בנחלת שבט דן בצפון-מזרח השפלה ועל שמה קרוי העמק "עמק אַיָילון": "שמש בגבעון דום וירח בעמק אַיָּלוֹן" (יהושוע י, 12)
2. עיר בנחלת שבט זבולון שבה נקבר אֵלוֹ הזבולוני: ויקָבֵר בְּאַיָּלוֹן בארץ זבולן (שופטים יב, 12)

***

ראה: ויקרא">מְחַלֵּק וַיִקְרָא, ויקרא ספר ויקרא עוסק בחלקו הגדול בהלכות פולחן וטהרה. חלקו הקטן מכיל אוסף חוקים כלליים. ספר זה מכונה גם "תורת כוהנים". תפקיד הכוהנים ללמד את בני ישראל לטהר את עצמם ולחטא את המקדש. בספר שישה חלקים: פרקים א-ז מתארים את מערכת הקרבנות; פרקים ח-י מתארים את טקס חנוכתו של אוהל מועד; פרקים יא-טז עוסקים בדיני טומאה; פרק טז עוסק בדיני העבודה ביום הכיפורים; פרקים יז-כו - ישנם הטוענים שהם חטיבה עצמאית שבה באים לחלופין דיני מוסר ודיני פולחן והמניע המשותף להם הוא הקדושה; פרק כז עוסק בהמרת מתנות המובאות למקדש. (ראה: שמות">ספר ויקרא ספר וַיִקְרָא עוסק בחלקו הגדול בּהִלכות פּוּלחן וטָהֳרה. חלקו הקטן מכיל אוסף חוקים כלליים. ספר זה מכונה גם "תורת כּוהנים". תפקיד הכּוהנים ללמד את בני ישׂראל לטהר את עצמם ולחטא את המקדש. בספר שישה חלקים: פרקים א-ז מתארים את מערכת הקָרבָּנות; פרקים ח-י מתארים את טקס חנוכתו של אוהל מועד; פרקים יא-טז עוסקים בדיני טוּמאה; פרק טז עוסק בדיני העבודה ביום הכּיפּוּרים; פרקים יז-כו - ישנם הטוענים שהם חטיבה עצמאית שבּהּ באים לחלופין דיני מוסר ודיני פולחן והמניע המשותף להם הוא הקדושה; פרק כז עוסק בהמרת מתנות המובאות למקדש. (ראה: שמות, ויקרא, במדבר)

***

שֵם עיר בארץ שִנעָר. הייתה אחת מארבע עָרֵי המדינה בממלכתו של נמרוד, כאמור בפסוק: "ותהי רֵאשית ממלכתו בָּבֶל ואֶרֶך ואַכַּד וכַלְנה באֶרֶץ שִנעָר" (בראשית י, 10) אכּד מופיעה בתלמוּד בשֵם: "בשכר" (יומא י, א) ובמדרש בשם: "נציבין" (בראשית רבה לז, ה). מקומה בין הפּרת והחידקל. בדורות שלאחר המבּוּל שלטה בה שושלת בני המלך סַרגון, והם הביאוה לשׂיא פריחתה, והיא התפשטה גם לאזור הים התיכון. שפת תושביה הייתה אכדית, שׂפה שֵמית הדומה לשאר השׂפות השֵמיות. כתובות בשפה זו מהתקופות העתיקות ביותר נמצאו בכל ארצות הים התיכון
אנגלית: Akkad

***

ראה: איילה אִילוֹ צירוּף של שתי מילים: אִי-לוֹ שפירושו: אוי לי, כאמור בפסוק: ואִילוֹ האחד שיפּוֹל" (קוהלת ד, 10) (ראה: אִי4) אילוּ, אִלּוּ לוּ, אִם, אפילו אִם, (מופיע רק "ואלו"), בפסוקים: "ואִלו חָיָה אֶלֶף שנים פעמַיִם" (קוהלת ו, 6); "ואִלּוּ לעבדים ולשפחות נִמכּרנו - החרשתי" (אסתר ז, 4)

***

ראה: איילה

***

ראה: אַיָילה

***

ראה: אחוּזַת

***

ראה: אחוּזָם

***

1. בת אחימעץ ואשת שאול המלך, כאמור בפסוק: "ושם אשת שָאוּל אחִינֹעם" (שמואל א' יד, 50). תקופתה: המאה האחת־עשרה לפני הספירה
2. אחת מנשותיו של דויד המלך, כאמור בפסוק: "ואת אחִינֹעַם לקח דוד מיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כה, 43). תקופתה: המאה האחת-עשרה לפני הספירה. אחינועם התלוותה לדויד בגלותו בפלשת. חזרה עם דויד לחברון לאחר מות שאוּל וילדה לו את בנו הבכור אמנון

***

ראה: אחוֹרַנִּית

***

צורת משנה של "אלמוּגִים" (ראו: אלמוג), עץ יקר שהובא מלבנון, כאמור בפסוק: "עצֵי ארָזִים בְּרוֹשים ואלגוּמים" (דברי הימים ב' ב, 7). גם מאופיר הוּבאו עצים יקרים אלו. שלמה המלך שלח אל חירם מלך צור לשלוח לו עצים כאלה מן הלבנון לצורך בניית בית המִקדש (ראה: אַלגום)

***

הבכור מבין שלושה-עשׂר בני יָקטָן בן עבר, כאמור בפסוק: "ויָקְטָן יָלַד את אַלְמוֹדָד" (בראשית י 26)

***

הללו את ה' על זאֹת, כאמור בפסוק: "ברכי נַפְשִי את ה' הללויה" (תהילים קד, 35). מילה זו מורכבת משתי המילים: "הללוּ יה" אך נקבעה למילה אחת. היא מופיעה בשישה־עשׂר מזמורי תהילים. בתרגומים השונים של התנ"ך לא תורגמה המילה, אלא עברה כִּכתָבהּ וכִלשונהּ ללשונות אירופה

***

ראה: אַלמוג

***

ראה: אַלמָוֶות

***

ראה: אלמון

***

ראה: אלמוני

***